בהצהרה החשובה שלו נתניהו שכח להזכיר רק דבר אחד

שעות ספורות לפני כניסת חג שני זה קרה. לשכת ראש הממשלה פרסמה הודעה קצרה בניסוח הבא: "ראש הממשלה בנימין נתניהו ימסור הצהרה מיוחדת בצאת השבת". ואו. הזדרזתי להודיע על העניין לכל בני הבית וכמו הישראלים הטובים שאנחנו ניסינו להציע רק תשובות לא נכונות לשאלה המסקרנת. תקיפה באיראן, עסקת חטופים, מחלה סופנית או ילד לא חוקי? פינינו זמן וקשב גם כדי לצפות בנאום הכה חשוב הזה. על מה בנימין בן צילה מתכוון לדבר בזמן המקודש של החזרת כלי החמץ למטבח? התשובה מתברר, הייתה הרבה יותר פשוטה. על כלום ושום דבר. ממש כמו תמיד.

נכון, אי אפשר לתת למפלצות לנצח

131 ימים מאז קיים את מסיבת העיתונאים האחרונה שכללה גם אפשרות לשאלות, עמד ראש הממשלה הישראלי מול הציבור במוצאי חג הפסח ונשא נאום לאומה. "אזרחי ישראל, כראש הממשלה שלכם - אני לא איכנע. לא איכנע לרוצחים שעשו את הטבח הנורא ביותר מאז השואה. אנחנו בשלב מכריע, ובשלב הזה נדרשים אורך רוח ונחישות כדי לנצח. אם נכנע לתכתיבי חמאס עכשיו – כל ההישגים האדירים שהשגנו בזכות לוחמינו, חללינו ופצועינו – כל ההישגים הללו ירדו לטמיון". אמת ויציב, אני מסכימה עם כל מילה. אי אפשר לתת למפלצות לנצח.

הלאה. הוא הוסיף ופירט כי חמאס דחה את ההצעה האחרונה לעסקת שחרור חטופים וכי נסיגה מוחלטת מעזה ושיקום הרצועה "יאפשרו לו להתחמש מחדש. בתנאים האלה לא נסיים את מלחמת התקומה לפני שנשמיד את חמאס ולפני שנבטיח שרצועת עזה לא תהווה עוד איום". גם זה נכון. בהמשך אפילו היה הסבר מלומד (בלי ציניות) על משמעות ההתחייבות הבינלאומיות שישראל תיאלץ לתת כדי להבטיח את הפסקת הלחימה, ומדוע אלו הטוענים שאפשר לחזור להילחם גם אחרי עסקת חטופים טועים כל כך. החכמתי.

נתניהו שכח דבר אחד

דבר אחד נתניהו שכח להזכיר. אחרי עוד כמה משפטים כנים על ייסורי משפחות החטופים שבאמת ובתמים קורעים את לבו, יש מרכיב אחד חשוב ויסודי בעולם שיו"ר מפלגת השלטון לא טרח לזכור: הזמן. הזמן הוא קריטי. הזמן מסובב את הכל וגורם להכל ואחריו ימשך הכל. המסר של נתניהו היה נכון בשבועות הראשונים של המלחמה. יודעים מה? גם בחודשים הראשונים של המלחמה. אבל עכשיו? שנה וחצי אחרי האסון הגדול בתולדותינו, ובזמן שאזרחים ישראלים עדיין שורדים בקושי בלי תנאים ובלי אוכל במנהרות של טרוריסטים אכזריים, עכשיו אין להם וגם לנו זמן. אנחנו עייפים. המילואמניקים שחוקים, ואין לנו סנטימטר אחד מיותר בלב בשביל עוד פוש על הותר לפרסום.

ראש הממשלה תיאר חלק מההישגים של ממשלתו הנוכחית. וואלה צודק. יש הישגים ואי אפשר להתכחש להם. בקול בטוח, בתנועת יד עוצמתית, בשפה מהוקצעת ובמיומנויות ששמורות רק לאיש עצמו הוא ניסה לשכנע אותנו שנחזיק עוד קצת. "המשימות עדיין לא הושלמו, ואנו נחושים להשלים אותן.

הסבלנות שלי נגמרה מזמן

"עם סיום חג החירות והמעבר לחג המימונה, ובפתחם של ימי הזיכרון והעצמאות שמאחדים את עמנו, אני אומר: אתגרים גדולים עוד לפנינו – ונוכל להם. נוכל להם כי נעשה זאת יחד". לא ביבי, אין לנו משאבים עבור סיסמאות ריקות. אנחנו רוצים מעשים. חטופים בבית עכשיו. ניצחון מוחלט עכשיו. ולא אכפת לי. לא אכפת לי שאני נשמעת כמו ילדה קטנה שרוקעת רגליים בחוסר סבלנות. הייתה לי הרבה סבלנות בשנה האחרונה כלפי החלטות ראש הממשלה אבל היא כבר איננה. תעשה משהו מועיל, קונקרטי, מעשי. שיחזיר את החטופים ואת החיילים ואת האמון. אחרת, אתה סתם מקשקש ברקע ומפריע לנו להחזיר את הכלים של פסח לבוידעם. אתה לא אומר כלום.