"ומי יודע אם לעת כזו הגעת למלכות?" – השאלה שמטלטלת את אסתר ברגע הגורלי ביותר במגילה היא הרבה יותר משאלה פרטית; זו קריאה היסטורית שממשיכה להדהד גם בימינו.
אסתר איננה ביוגרפיה של מנהיגה. היא לא גדלה על חלום של שלטון, לא צעדה במסלול מכוון אל ההנהגה. למעשה, היא מוצאת את עצמה דיירת בכלוב של זהב – יהודייה צעירה בממלכה זרה, נלקחת אל ארמון שלא בחרה בו. "ותלקח אסתר", בהתחלה היא פאסיבית, אך ברגע האמת היא מבינה שאין עוד מי שיפעל במקומה והיא מחליטה לקחת אחריות. זהו רגע הלידה של מנהיגה: לא מתוך שאיפה לכוח, אלא מתוך הבנה שהנסיבות הפכו אותה לאדם הנכון במקום הנכון. "ותלבש אסתר מלכות". היא עוברת ממצב של אשת המלך למנהיגה, מפאסיביות לאקטיביות, מאישה שמוסתרת – לאישה שמובילה.
שטיחים אדומים לא נפרשים עבור מנהיגות אמיתיות. במציאות, הדרך תמיד מחייבת אומץ, יוזמה ונכונות לפעול מתוך שליחות. נשים אינן מקבלות כוח והנהגה על מגש של כסף – הן מגיעות אליו בעשייה, באומץ, בנכונות לקחת אחריות גם כאשר המחיר גבוה.
אסתר - לא רק "הגברת הראשונה"
אך אסתר גם לא פועלת לבד. "לך כנוס את כל היהודים" – לפני שהיא ניגשת למלך, היא מגייסת את הציבור. היא לא רק "הגברת הראשונה" – היא מובילה שינוי ותהליך שמבוסס על חיבורים ואחדות, נשיאה בנטל משותפת וסולידריות. וזה שיעור נוסף למנהיגות נשית: לא רק להילחם עבור מקום ליד השולחן, אלא אם נדרש, אז גם להקים שולחן חדש, שבו יש מקום לכולם. (בייחוד בימים אלו, אנו צריכים לזכור שהישועה אינה תלויה באדם אחד, אלא בכוחו של ציבור מאוחד. אסתר דרשה מאמץ משותף, פעולה קולקטיבית שיש בה אחריות הדדית. בהכרה שאנחנו ערבים זה לזה, ושאין קיום לעם ישראל בלי אחדות).
אם נביט על המציאות העכשווית, נראה שנשים רבות חוות את הדילמה של אסתר – התמודדות עם מגבלות חברתיות ותרבותיות, מציאת הדרך בתוך עולם שלא תמיד מתוכנן עבורן. אך כמו אסתר, גם היום נשים יכולות להפוך את האתגרים להזדמנויות. המנהיגות הנשית של היום נדרשת להיות לא רק חתירה לשוויון פורמלי, אלא יצירת מרחבי השפעה ייחודיים. השפעה שתושג בחוכמה, רגישות ותבונה. המנהיגות הנשית המתחדשת לא צריכה להיות מהלך של ניתוק, אלא של צמיחה. פמיניזם שבונה ולא שובר, שמוביל שינוי תוך שמירה על הערכים ועל המסורת החברתית והתרבותית.
המגילה - מפת דרכים למנהיגות נשית משמעותית
גם, ובעיקר, במרחב הדתי-לאומי - יש מקום להכרה בכוחן של נשים להנהיג בדרכים מגוונות, בלי לוותר על זהותן הייחודית. אסתר לא נדרשה לוותר על אמונתה כדי לפעול. להפך, היא שאבה את כוחה מהשורשים שלה – מהאמונה, הערכים והמסורת היהודית.
המגילה היא לא רק סיפור היסטורי – היא מפת דרכים למנהיגות נשית משמעותית. זה הזמן לטפח מנהיגות כזו, לתת לנשים את המקום לממש את הפוטנציאל שלהן, לא מתוך מאבק אלא מתוך שליחות. כי בסופו של דבר, השאלה "ומי יודע אם לעת כזו הגעת למלכות?" איננה רק שאלה על אסתר. זו שאלה שפונה לכל אישה שמוצאת את עצמה ברגע של הכרעה. והתשובה? כמו אז, גם היום – "ותלבש אסתר מלכות".
רס"ן במיל' אוריה ברוכי כהן היא ראש המועצה הדתית שדות נגב, ואשת השנה של תנועת אמונה לשנת תשפ"ד