הבוקר (א') הופתעתי לגלות שחוץ מזה שח"כ עידן רול פרש מסיעת יש עתיד, הוא גם הספיק להוציא בשנה האחרונה ספר ואז בגוגל קצר ופוסט שאני די בטוחה שנכתב ונמחק גילתי כי בשנה האחרונה עוד 3 חברי אופוזציה מצאו זמן לכתוב ולהוציא ספר על אחרי ה 7 באוקטובר.
גילתי שח"כ יאיר לפיד, ראש האופוזציה מצא זמן להוציא ספר "מלחמה וחלום" – מסע שלהם מהילדות ועד מאחורי הקלעים של הפוליטיקה וחזונו האישי למדינה. ח"כ משה (קינלי) טור-פז הספיק להוציא ספר "ח"כ במשמרת לילה" המתעד את קורותיו מהחזית ומהכנסת בזמן המלחמה ומוסיף תמונה של המערכת הפוליטית במצב חירום. ח"כ חילי טרופר הוציא ספר ממש טרי "טיפות במדבר" שמספר סיפורים מעוררי השראה על אנשים שבחרו בטוב, גם בתנאים בלתי אפשריים. וכאמור, ח"כ עידן רול בספר "לפתוח את המועדון" יוצא נגד המערכת הפוליטית וטוען שהיא הפכה למועדון סגור. טרם קראתי את הספרים וזה לא טור ביקורת עליהם, ואני בטוחה שהספרים האלה חשובים עם ביקורת נוקבת על המציאות העכשיווית ושיעורים חשובים לחיים לכולנו, אבל משהו בתזמון שלהם צורם לי.
כריכות הספרים צילום: ללא
דווקא בשנה שבה הכנסת אמורה להיות חמ"ל של קבלת החלטות, חדר מצב שבו כל דקה חשובה, ואפשרות לעשות שינוי חברתי אמיתי, אני מגלה שיש חברי כנסת שמצאו זמן לפרויקט אישי ארוך ומורכב. כתיבת ספר היא לא משהו שעושים על הדרך. זו משימה שדורשת השקעה עצומה של זמן ותשומת לב לפרטים. והספרים שהם כתבו אני בטוחה בחשיבות שלהם ובתרומה שלהם לשיח הציבורי ותיעוד רגעים קריטים. אבל לא היה עדיף שנראה את חברי הכנסת מקדישים יותר זמן לחקיקה, לעבודה מול הציבור, לנוכחות איפה שאנחנו צריכים לראות אותם?
אנחנו עוד לא סיימנו את המלחמה (ונראה שזה גם לא בדרך), החברה חזרה להיות חלוקה והאחדות מרגישה שמתפוגגת, יש לנו עוד אלפי חיילים בחזית, אנשים שעדין מפונים מהבתים בלי תאריך חזרה, סוגיות חברתיות של שאלות גיוס ושיוויון בנטל נמצאות על הפרק – בזמן הזה אני מצפה מנבחרי הציבור להתמקד במציאות – לא במילים על הנייר.
ואני מבינה את הצורך לכתוב ולתעד, בימים אחרים גם הייתי יכול להעריך מאוד את הזמן שהם מקדישים להנציח רעיונות, להציע חזון, לספר את הסיפור של כולנו. אבל התזמון חשוב לא פחות מהתוכן. כשהציבור מרגיש שהקרקע בוערת מתחת לרגליו, הוא מצפה למנהיגות שתחזיק את ההגה בשתי ידיים.
בואו נגיד את זה הכי פשוט - כשהבית בוער, אתה לא מתיישב לכתוב ספר על איך כדאי לכבות שריפות. אתה פשוט מכבה אותן. העובדה שארבעה חברי כנסת מצאו זמן להוציא ספרים בדיוק עכשיו, כשהמדינה צריכה אותם יותר מתמיד, אומרת משהו על סדרי העדיפויות בפוליטיקה שלנו. בסוף, כולנו נזכור את התקופה הזו לא לפי מה שנכתב עליה בספרים, אלא לפי מה שהמנהיגים שלנו באמת עשו כשהיינו צריכים אותם.