באמצע כהונת ממשלת השינוי, כשהשר לשירותי דת מתן כהנא ניסה להעביר את הרפורמה במערך הכשרות, צעק לעברו חבר הכנסת משה גפני שהוא 'אנטיוכוס' וטען שהוא 'מחריב היהדות'. היום, קצת יותר משלוש שנים אחרי, הוכתר גפני עצמו כמי ש"בחר להצטרף למקהלת שונאי הדת הנלחמים בכל הקשור ליהדות", כך על פי השר לשירותי דת מלכיאלי. ללמדנו, שמאחורי כל מקניט ושונא, עומד מקניט ושונא אחר.
גיוס חרדים, אילוסטרציה |, צילום: Olivier Fitoussi/Flash90
גפני מתוסכל מכך שש"ס לא עזרה בקידום חוק המעונות או חוק הגיוס
הרקע: ההתנגדות שהשמיע חבר הכנסת גפני לקידום חוק הרבנים המרוכך, שעתיד למסור בידי מפלגת ש"ס את הסמכות לממן תקנים של נותני שירותי דת במועצות המקומית, בתקצוב ישיר מן המדינה. גפני מתוסכל מכך שש"ס לא עזרה בקידום חוק המעונות או חוק הגיוס, שיאפשר לאלפים רבני מבני הציבור החרדי להמשיך להשתמט מחובת הגיוס ולהמשיך לקבל הטבות במעונות - החוקים החשובים ביותר למפלגות החרדיות האשכנזיות היום.
ב"תמורה" לכך הוא הביע התנגדות לחוקים שחשובים ביותר לש"ס, ובהם חוק הרבנים (המרוכך) שמאפשר להם לספק ג'ובים לאנשיהם. בלהט הויכוח, מפלגת יהדות התורה חשפה בדיוק רב את מה שעומד מאחורי החוק: "הם (=ש"ס) מקדמים חוק חדש שמטרתו להוסיף עוד כסף לג'ובים ולתפקידים נוחים עבור אנשיהם במועצות הדתיות. מתחילת הקדנציה, הם מתמקדים רק בחוקים פרסונליים ובמינוי מקורבים. זו צביעות לשמה".
לוחמי מילואים בלבנון, צילום: דובר צה"ל
הוויכוח הפנים חרדי מראה באיזו מציאות מנותקת הן חיות
הויכוח הפנים חרדי הזה לא רק חושף את מערומי המפלגות, שכלפי חוץ מדברות על חיזוק השירותים שניתנים לציבור אך בפועל עסוקות בסידור עבודה למקורביהן, אלא גם מראה באיזו מציאות מנותקת הן חיות, כשבחוץ מתחוללת מלחמה. בעוד אנחנו נאבקים מול אויבנו מבחוץ, הם עסוקים במאבק על קידום האינטרסים המאד-צרים שלהם. כמה אנרגיות משקיעים חברי הכנסת והשרים, הן ממפלגת ש"ס הן ממפלגת אגודת ישראל.
בניהול המאבקים הללו, שמטרתם לספק את האינטרסים הצרים שלהם בלבד – אלה באספקת ג'ובים למקורבים ואלה בהזרמת כספים שיקלו על המשתמטים בשירות צבאי. אילו היה מדובר בעניין צדדי מילא. אבל את המאבקים הללו הם מנהלים על חשבון הקופה הציבורית, בניסיון מחוצף למשוך לעצמם מיליונים רבים של שקלים. ועל חשבון מי? על חשבון תקציב הביטחון, על חשבון תמיכה במשרתי המילואים ובמפוני העוטף והצפון, על חשבון שיקום היישובים שנפגעו, ועל חשבון משלמי המיסים.
להם זה לא מפריע. עוד כסף ועוד ג'ובים
שעל פי תקציב המדינה הקרוב יתחילו לשלם בריבית גבוהה את המחיר הכלכלי העצום של המלחמה. אבל להם זה לא מפריע. עוד כסף ועוד ג'ובים. העיקר לקחת עוד. זו כבר לא אטימות. זו רשעות. על זה אתם נלחמים כשאחיכם מסכנים את נפשם וגופם במטרה להגן ולשמור עליכם? יש יחס הפוך בין הייצוג האדיר של המפלגות החרדיות (ש"ס ואגודה) בכנסת, ובין הדאגה שלהם לאינטרסים הרחבים של מדינת ישראל והחברה הישראלית.
חברי הכנסת שלהן מתנהלים כאילו הם חיים בשמורת טבע. כאילו איננו במצב חירום. כאילו אין מלחמה שמתחוללת בחוץ. כאילו עולם כמנהגו נוהג. להתנהלות הזו צריך לשים סוף. האחיכם יצאו למלחמה ואתם תקחו את כספם לעצמכם? הייתי רוצה לחתום את הדברים באמירה שמצופה ממפלגה ציונית דתית לדאוג לכך או לפחות לא לשתף איתם פעולה, אבל למרבה הצער גם זה לא קורה. צריך לחפש מנהיגות אחרת.
הרב ד"ר עידו פכטר, רכז קהילות ורבנים נאמני תורה ועבודה - קולך