הרשת סערה הלילה בעקבות איום של הראשון לציון הרב יצחק יוסף, "אם יכריחו ללכת לצבא - נסע כולנו לחוץ לארץ, נקנה כרטיסים", אבל האמת היא, שצריך להיות ממש תמים כדי לקנות את האיום הזה, הציבור החרדי ישאר כאן גם אם המנהיגים שלנו יחוקקו חוק גיוס.
תחשבו לרגע על מפלגת ש"ס של הראשון לציון, יו"ר המפלגה הוא מבכירי הפוליטיקאים בישראל ושותף בכיר בקבינט, באמתחתו התיקים הבכירים פנים, בריאות, ושר במשרד החינוך. המפלגה יכולה לחוקק כל חוק פרסונלי שעולה על דעתה כשרק בג"ץ יכול לעצור אותה.
"למי רע פה"
אריה דרעי, כוח כמעט בלתי מוגבל, צילום: אוליבר פיטוסי פלאש 90
למפלגה יש רשת חינוך במימון המדינה - מעיין החינוך התורני, שם לומדים עשרות אלפי תלמידים ועובדים אלפי אנשים, רבים מהם מזוהים עם המפלגה. גם בגזרה המוניציפלית מחזיקה ש"ס בכמה רשויות, לא משנה לאן יהגרו לומדי התורה, בשום מקום המנהיגים שלהם לא יקבלו כוח, תקציבים והשפעה כפי שהם מקבלים בכל ממשלה בה הם ישבו בישראל, כפי שאמר יפה השר גולדקנופף על הממשלה: "למי רע פה".
אפשר להתחיל עם שלילת תקציבים
אם בכל זאת מעוניינים לומדי התורה שאינם מתגייסים לצה"ל להרגיש מעט חו"ל, יכולה הממשלה לשלול מהישיבות שאינן נושאות בנטל את התקציבים, אז יתחוור לראשון לציון שבאף מדינה בעולם לא מתקצבים כל בן תורה, גם אם בפועל הוא לא לומד תורה אלא עובד למחייתו בזמן שבני גילו נמצאים בצה"ל.
ובכל זאת, יצאתי מוטרד משיחתו של הראשון לציון כששתי שאלות לא נותנות לי מנוח, הראשונה, באיזה אופן אלפי הצעירים החרדים שעובדים ולא מתגייסים או לומדים שומרים על החיילים? איזה כוח מיסטי יש בצעירי ציבור הזה שגם כשהם עובדים למחייתם הם בעצם שומרים על עם ישראל. שנית, אם לומדי התורה ירדו מהארץ מי יילחם במלחמת המצווה על הג׳ובים בבית שמש?.