"זהו זה", שומעים? נמאס לי להיות ילדת הכאפות של המדינה

זו הפעם הראשונה שאני באמת לא יודעת מאיפה להתחיל: מהמשחק הגרוע, מהתסריט המעפן, מהעובדה הפשוטה שזה פשוט לא מצחיק או מהעוול הנוראי שעושים למגורשי גוש קטיף והציבור הציוני דתי בכלל, ציבור שהיחס היחיד שצריך להיות כלפיו הוא הכרת תודה.

למי שלא מבין במדובר הנה תקציר האירועים האחרונים: תוכנית הסאטירה "זהו זה", שלצערי כולנו מממנים אותה דרך תאגיד השידור הציבורי, החליטה להעלות אמש מערכון שלועג למגורשי גוש קטיף ולשאיפות שלהם לחזור לביתם בעקבות המלחמה ברצועת עזה.

רומזים למוות של חיילים ברצועה בגלל ההתיישבות

מדובר בתוכנית חמשירים של מגורשים שרוצים לחזור לגור בגוש קטיף. מעבר לרפרנס הלא ברור בכך שלאחד מהמתמודדים במערכון קוראים ג'פרי גירפשטיין, מה שמזכיר לכולנו יהודי שהואשם בהטרדות מיניות (מה הקשר?), היוצרים משווים את המתיישבים לסרטן, ומצטרפים לסופר חיים באר שקרא לציונות הדתית השבוע שוב "גוש סרטן בלב האומה". אחרי זה דואגים להגיד שמתיישבי גוש קטיף "ירו על עזתים" כדי לפמפם את קמפיין "אלימות המתנחלים" השקרי, וכדי לחתום את האירוע ההזוי הם מציינים את העובדה שחיילים מתו כדי לשמור על המתיישבים. צודקים, באמת מאז שאין שם התיישבות אף חייל לא מת ברצועה.

אפשר לתהות האם השאיפות לחזור לגוש ריאליות, אפשר להגיד שזה לא הזמן להעלות נושא שנוי במחלוקת בזמן שחיילים נלחמים. אני גם ממש סבבה עם הומור: אפשר להקצין שמות של מתנחלים ולהמציא שמות של מקומות. באמת, הכל בשביל הבידור. אבל מה שעשו אמש בתוכנית זה פשוט עוול, ואפילו לא מצחיק.

בשביל חלום השלום פיניתם 9000 יהודים והחלום שלי לחזור הביתה הוא ההזוי?

גילוי נאות: גורשתי מגוש קטיף לפני כמעט 19 שנה. אבא שלי קצין בשריון שמשרת עכשיו במילואים בגבול הצפון, אחי הקטן צנחן בסדיר. רשמית, נמאס לי להיות ילדת הכאפות של המדינה. אחרי שגירשו אותי מהבית ואז שלחו את אחים שלי למות כדי להילחם במחבלים שצמחו בשטחו, גם מגחיכים את הדעות הפוליטיות שלי והשאיפה שלי לחזור הביתה. איכשהו הרעיון לגרש 9,000 יהודים מהבית שלהם בלי שום הסכם עם הצד השני ולמסור שטח זה הגיוני, אבל התיישבות יהודית במקום טרור זה הזוי ומשיחי.

צה"ל בעזה, צילום: דובר צה"ל

אני מאוד לא אוהבת את ספירת גופות החיילים בעזה כהוכחה לכך שהציבור הציוני דתי, ובתוכו מתיישבי גוש קטיף, תורם למדינה. לדעתי גם מי שנשאר חי שווה לכל אזרח אחר (הזוי שצריך להגיד את זה בכלל), אבל כבר אי אפשר להתעלם מהעובדה המחרידה של אחוז הנופלים מהציבור הציוני דתי ממנו הגעתי. ילדים שאת חלקם מדינת ישראל גירשה מביתם חוזרים לעזה, על מדים, כדי למות בשליחות המדינה באותו השטח, כדי שהתאגיד יצחק עליהם מכספי המיסים שהם משלמים.