ושוב עלה המוות בחלוננו, ושוב בוקר שחור. בין הנופלים אתמול גם שניים מתלמידיי היקרים והאהובים, דוד שוורץ ויקיר הכסטר הי"ד. הרבה מן המשותף היה ליקיר ולדוד. שניהם עדיני נפש, עם לב זהב, אוהבי תורה, מפיצים אור וטוב מסביבם, מוכשרים וחכמים, צנועים וענווים, אהובים על ידי כל חבריהם. שניהם המשיכו את דרכי אבותיהם ולמדו כמותם בישיבת הר עציון, יחד עם רבים מבני משפחותיהם.
שניהם למדו יחד בכיתתי, שירתו יחד בהנדסה, יצאו יחד לקורס מ"כים. יקיר היה עד בחתונה של דוד. שניהם הלכו בתום לימודיהם בישיבה ללמוד באוניברסיטה, ונותרו קשורים לתורה ולישיבה. שניהם יצאו להגנת העם והארץ בתחילת המלחמה, ושניהם נפלו יחד על קדושת השם, העם והארץ. למה אשכל גם שניכם יום אחד?
יקיר הכסטר ז"ל | צילום: דובר צה"ל
דוד שורץ ז"ל | צילום: דובר צה"ל
יקיר ודוד, בחייכם ובמותכם לא נפרדתם
דוד הי"ד בא ממשפחות ישראליות שורשיות. הוא אהב מאוד דברי תורה לפרשת השבוע, ואף הוציא לקראת חתונתו חוברת עם דברי תורה שהקפיד לכתוב בכל שבוע. לפני כל חג דוד היה מתקשר לברך בחג שמח או בשנה טובה, או פשוט הגיע לבקר. יחד עם אשתו היקרה מיטל תבדל"א, שלה נישא בחתונת קורונה בחצר בית משפחתה, הקים את ביתו ברחובות, בית של תורה, מדע והמון אהבה.
יקיר הי"ד בא ממשפחה של עולים שמתוך אהבת העם והארץ עלו לארץ, יחד עם רבים מבני משפחתם. תלמיד רציני שביקש תמיד ללבן כל דבר עד הסוף, בעדינות אין קץ. תמיד עם חיוך קל על פניו, מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות. מאז שעזב את הישיבה נפגשנו מידי פעם בבית כנסת 'חורב' בירושלים, ליד ביתה של אמי תבדל"א, ותמיד התעניין בפירוט על הנעשה בישיבה, וכשהייתי מספר לו עיניו היו מאירות.
יקיר ודוד, בחייכם ובמותכם לא נפרדתם. אהבתי אתכם כל כך. יהי זכרכם ברוך.