3 שנים לפני נפילתו כתב אחי סמ"ר מאיר שנוולד הי"ד שנפל בשערי כפר דרום (בחודש ניסן תשנ"ה): "... אוּלַי בֶּאֱמֶת (שוֹאֲלִים לְוַדַּאי אֵלֶּה שֶנָּפְלוּ) הִגִּיעַ הַזְּמַן אַחֲרֵי 44 שָנָה לְשָלוֺם אֲמִתִּי פְּנִימִי וְעַכְשָו" [יום הזכרון תשנ"ב – (6.5.92)]. זוהי צוואתו, ושל נופלים רבים, להצדיק את הקרבן ואת המחיר הקשה.
המחשבה שהולכים לבחירות תוך כדי מלחמה מטריפה את הדעת.
בחירות בזמן מלחמה?
בעוד שהחיילים, מכל המגזרים ומכל המפלגות, נלחמים כתף אל כתף מתוך אחדות מלאה, והכל רתום כדי להשיג הכרעה וניצחון במלחמה קיומית לגורלנו, מתכוונים לשחרר מהמילואים מפקדים וחיילים מיחידותיהם כיוון שהם מתמודדים בבחירות, היעלה על הדעת?! שיש סיכוי (אי אפשר לדעת) שתיפתח מלחמה בעצימות גבוהה בצפון, כשמטחי טילים נופלים על מרכז הארץ.
"האם זה הזמן לקמפיין בחירות שיצית את אש המחלוקת בעורף?!"
בשעה שהמשפחות השכולות כואבות את האובדן וזועקות לאחדות העם, והבקרים, לא עלינו, נפתחים בהודעות המצמררות של "הותר לפרסום..." שקורעות את הלב, ומהוות טריגר בקרב המשפחות השכולות, האם זה הזמן לקמפיין בחירות שיצית את אש המחלוקת בעורף ויעצים את כאבן?!
האם יש סיכוי שיתקיים קמפיין בחירות בלא שהמועמדים יחדדו את ההבדלים בין דתיים לחילוניים, בין ימין לשמאל, בין שמרנים לליברליים?! האם אנחנו רוצים לראות חיילי מילואים שצריכים להקריב את חייהם אחד למען השני שנוצר ביניהם מתח וקיטוב בגלל פוליטיקה? האם זה יהיה מופרך לגלות במצב כזה שמועמדים בקמפיין מגיעים להלוויה, לשבעה לשלושים, של נופל כחלק מקמפיין פוליטי... זה מה שאנחנו צריכים עכשיו? האם כך אנו משפרים את סיכויי הניצחון?
במלחמת יום הכיפורים דחו את הבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות לחודשיים לאחר תום המלחמה. במלחמת לבנון הראשונה נדחו הבחירות לרשויות המקומיות בכשנה. האם עדיין לא נפל לנו האסימון שאנחנו במלחמה קיומית, והאחדות היא סלע קיומנו, האם קיום הבחירות תוך כדי מלחמה הן כה חיוניות ששווה לשלם עליהן מחיר כבד?!