בימים האחרונים מתגברים החששות שמא הלחימה תיעצר, הלחצים מארצות הברית גדלים, הכמויות של הדלק והמזון הנכנסות לרצועה הולכות וגדולות. גם המחירים הכלכליים תופחים, ומדי ערב מדגישים לנו הפרשנים הכלכליים את העלות המטורפת של כל יום של חייל מילואים. השותפים הקואליציונים כבר לא מפחדים להוציא החוצה את המחלוקות והעימותים בתוך הממשלה, מה שבהחלט לא תורם למאמצים להמשיך את הלחימה – אז מה הפלא שהחיילים והאזרחים דואגים מסיום המלחמה.
נתניהו, מי שלפני שנה הצליח להוכיח שעוף החול הוא בלתי מנוצח, והקים ממשלה לאחר ארבע מערכות בחירות, הצליח לאבד ברגע את ה- Happy End של הקריירה הפוליטית שלו. מי שיכול להיזכר כראש הממשלה שזה לכהונה הארוכה ביותר, מי שהצליח לנצח את הקורונה, ולהציל את כלכלת ישראל – עומד להיזכר כמי שהיה אחראי לאסון המודיעין הגדול של ישראל. במקום סרט עלילתי על "המשיח" נקבל את "האשם" או "המחדל" - ללא ספק מכה אנושה שקשה יהיה למתג אותה אחרת.
נתניהו וחברי הליכוד בימים יפים, צילום: שרון רביבו
הדרך היחידה של נתניהו להצליח לייצר תפנית בביוגרפיה של עצמו, תהיה להביס את חמאס ולהשטיח את עזה. נתניהו עצמו כבר מבין שעצם הקמת ממשלת החירום הלאומית לא תספק לו את הסחורה, וגם לא שיחות הטלפון והנחיתה של ביידן עם פרוץ המלחמה בישראל, יהיו אלה שיעצבו את הסיפור. אם מישהו חשב שסיפור החטופים יכול לחולל את השינוי, אחרי 81 ימים בשבי ברור כי גם אם יחזרו עוד חטופים, תמיד יהיה מי שידאג לשים את הזרקור על אלו שנהרגו בעזה, ומי שחלם על תמונה קבוצתית עם החטופים ששבו בשלום – מבין שתמונה כזו היא כבר לא אופציה. יעידו על כך הפגישות הטעונות של נתניהו עם משפחות החטופים.
נתניהו חייב לייצר סוף אחר לסיפור
הדבר היחידי שעשוי לעשות תפנית בעלילה הוא סוף אחר לסיפור. אם עוד חצי שנה, רצועת עזה תהיה שונה – אבל שונה שמים וארץ, מזו הקיימת היום. לא חייבים להקים יישובים בצפון הרצועה, אבל זה בהחלט חייב להיות החרבה של הערים ברצועה, חיסול שלטון חמאס, ומניעת יוזמות בינלואמיות שעלולות להשאיר את אותה הגברת בשינוי אדרת. השינוי חייב להיות מספיק גדול וברור, כך שלציבור הישראלי לא יהיה צל של ספק אם הושגו מטרות המלחמה. כל פתרון ביניים, או יצור כלאיים אחר, פשוט לא יעשה את העבודה הנדרשת.
מקורבים לנתניהו מספרים כי יכולת השרידות הפוליטית שלו נעוצה בעובדה שהוא מסרב לעשות חשבונות ארוכי טווח, ובכל פעם מול עיניו בעיה אחת בלבד ועליה הוא מסתער, כמו בסיירת מטכ"ל, כאילו מטרה זו היא כל עולמו ועליה הוא נלחם – עם ההשלכות יתמודד אחר כך. עד עכשיו השרידות הפוליטית של נתניהו מוכיחה כי השיטה עובדת. עכשיו נותר רק לקוות שהמשימה של נתניהו מול העיניים – היא ניצחון מוחלט בעזה.