לפני מספר ימים פגשתי קצינים שחזרו לזמן קצר מהאיזורים השונים בהם צה"ל פועל ובפיהם אמירה- שאלה על המתרחש בעורף, כחלק מהשאלות שלהם הם שיתפו אותי שיש חיילים שמעדיפים לצאת לאפטר קצר אבל לחזור מהר מאוד לצבא כי שם יש עוצמה גדולה, שם הרוח חזקה ולא נמצאים בעצב ובקשיים שמלווים אותנו כעורף .
אני חושב על השאלות האלה ומתחוורת לי בצורה ממוקדת יותר ויותר המשימה העצומה של הרמת הרוח בעורף, והאתגר הגדול ביכולת של העורף להמשיך להרים את הראש למרות כל הכאב הקושי והדאגה.
כחלק מהמערכה על העורף יצאנו בבני עקיבא לתהליך של חודש ארגון אחר מתוך רצון ליצור חדוות יצירה ועשייה למרות המצב, מתוך רצון להגביר את הנתינה למען עם ישראל דווקא ברגעים אלה ומתוך רתימת הסניפים להרמת הרוח בקהילה ובעם כולו.
יגאל קליין צילום: מתניה אופיר
לרצון להרים את הרוח ובהשקת חודש ארגון אחר ושונה נקבעו גם יעדים מוגדרים ונוצר סוג של "תו תקן" שמחדד את משמעותו של חודש הארגון דווקא בתקופה הזו:
קיר הנצח- חברי התנועה ייצבעו לפחות קיר אחד עם התפילה לשלום המדינה וחיילי צה"ל ועם מסרים על עוצמתו של עם ישראל דווקא בתקופה הזו.
לילה כחול לבן- את הלילה הלבן המסורתי יחליף לילה כחול לבן שמעבר לארגון הסניף לקראת השבת יוקדש לשילוט הקהילה והעיר בצבעי כחול לבן וברוח התקופה. במקביל, בלילה זה ישתתפו החניכים והסניפים במיזם ארצי של חיזוק לנשות המגויסים למילואים.
מוצאי שבת ארגון- בכל הסניפים תתקיים תפילה לשלום חיילנו, להשבת החטופים ולמען הצלחת המערכה. ויוקרן סרט על תפקידנו ועל התקווה והעוצמה שמתגלים בימים אלה
במהלך החודש נתקלנו בשאלות ציבוריות סביב קיום החודש, חשנו את הכאב העמוק בקהילות השונות ובסניפים בהם פגע השכול קשות ועמלנו רבות לדייק את המענים השונים לאותם סניפים כמו גם לסניפים המפונים או אלה שנמצאים תחת הגבלות מחמירות של פיקוד העורף.
נקודה אחת עמוקה שהלכה והתבררה במהלך החודש נוגעת בעוצמתו של הדור הצעיר- "דור הניצחון!" בשטחי הכינוס ובפקודות הקרב של המפקדים בצה"ל נשמעה ההגדרה: "אתם דור הניצחון" וממסע ברחבי הארץ בשבועות האחרונים עולה התחושה שהחניכים והחניכות בתנועה , חברי חבריא ב בסניפים השונים והקומונריות המנצחות על המלאכה כולם כולם חדורי רוח ניצחון בעורף. כולם חדורי שליחות למרות הכאב, הקושי והדאגה וכולם מגויסים לניצחון העורף במלחמה. את החיזוק העמוק ביותר לכך קיבלתי כאשר הגיעה אלי הודעה של קומונרית שסיפרה על אשת קצין בכיר שנמצא מתחילת הקרבות בעזה, אותה אישה סיפרה שעד להתחלת הפעילויות של חודש הארגון הבן שלה היה מודאג ועסוק בדאגותיו ובהקשבה לחדשות, עם פתיחת החודש והתחלת הפעילות עם המדריכים בהובלת הקומונרית הרגישה האם איך בנה חוזר לחיים ואיך אפילו עולה על שפתיו חיוך שמשדר תקווה ואמונה מתוך הקושי והדאגה.
לסיפור על החניך שבזכות מדריכיו חזר לחייך מצטרפות דוגמאות כואבות על סניפים שחוו אובדן של בוגרים אהובים והחליטו להתאים את הפעילות לצורה המתאימה להם מתוך לקיחת אחריות תנועתית וקהילתית כמו גם מדריכים במלונות וקומונריות בסניפי צפון הארץ שעברו ברחבי הארץ וחיברו את הקצוות השונים למחויבות העמוקה להיות "דור הניצחון"!
ברגעים שלפני שבת הארגון הזו הלב נזכר בדמותו של מו"ר הרב חיים דרוקמן זצ"ל ובקריאת ה"הנני" שחרט בנשמותינו, דור הניצחון של בני הנוער מקדם אותנו לשלב נוסף שעולה מסיפורו של עמיחי ונינו הי"ד. עמיחי היה בוגר סניף קצרין שנפל בקרב על כפר עזה בזמן שנאבק להציל את חייו של מפקד הצוות שלו ביחידת מגלן, עמיחי הותיר אחריו שירים וכתבים רבים ואת השיר שכתב על גיוסו לצה"ל חתם במילים "בהד שזור נצח קוראים אנו הננו". דור הניצחון עובר מ"הנני" ל"הננו"- כמו שאמרה לי אמו של עמיחי וכמו שניתן לראות בחודש הארגון הזה בכל הארץ בכל מחוז בהם נשמעת הקריאה העמוקה:" הננו למען עם הנצח!"