הדור שלי גדל להסכמי אוסלו, הנסיגה מלבנון וההתנתקות. והנה - טרור מיו"ש, טילים מלבנון ורצועת עזה. פוליטיקאים שמעומק לבם האמינו במדיניות פיוס, שבאמת רצו שלא יהיו יותר מלחמות - גזרו עלינו מאות מיליארדים של תקציבי ביטחון אבודים, גזרו עלינו עוד הרוגים, גזרו עלינו עוד טילים. הם פשוט דחו את המלחמה - וכעת שעת התשלום הגיעה.
אך לפני ימים מספר סיימנו לחגוג את חג הפסח - חג החירות של עם ישראל משעבוד מצרים. אחד המאפיינים של יציאת מצרים זה דור המדבר. דור שיצא ממצרים מעבדות - אבל לא הבין מהי חירות ולכן נשאר במדבר. דור זה ראה את הניסים של עשרת המכות, קריעת ים סוף לשני חלקים, עמוד ענן ואש - ולמרות הכל נשאר בקבעון מחשבתו. דור המדבר מייצג גלותיות של אנשים שלא השכילו להבין שהמושג חירות משמעותו אומץ, אמונה ואחריות. אם אתה ממורמר, חמוץ, ציני וקטן אמונה ברמה המדינית - לא תוכל להיות בן חורין.
ההנהגה הישראלית במהלך השנים העדיפה לקבל החלטות קצרות טווח. חוסר אומץ פוליטי לשלם מחירים אישיים ולהוביל מהלכים נועזים לטווים ארוכים גרמו לכך שילדים קטנים יהיו קו החזית מול טילי האוייב מדרום ומצפון, והעיקר לא להפעיל את הצבא החזק ביותר במזרח התיכון ולמגר את אוייבנו אחד ולתמיד. הסכסוך מצפון מול לבנון הוא בן למעלה מ-40 שנה, מול אש"ף ונגזרותיו בן למעלה מ-50 שנה ומול המזרח התיכון בכללותו בן למעלה מ-100 שנה. נדמה כי מאז דוד בן גוריון, זכרונו לברכה, לא היה מנהיג אחד שהגיש ניצחון, אמיתי - לציבור הישראלי. זהו כשלון ערכי וקולקטיבי.
צ'רצ'יל אמר שאין לו דבר להבטיח פרט "לדם, יזע ודמעות". בריטניה יכלה לבחור במדיניות שלום מול הנאצים, אפילו אחרי שהנאצים הפרו הסכמים, שהרי לנאצים לא הייתה בעיה עם בריטניה עצמה, אלא עם שרשרת הבריתות שלה. אבל הבריטים הבינו שאם הם לא יבצעו את המשימה, בהמשך הדרך - הדם ישפך גם בבית שלהם.
הקולקטיב הישראלי צריך לומר עד כאן! נפסיק למכור את דור העתיד! גם במחיר יציאה למלחמת מגן, גם במחיר אמברגו עולמי וגם במחיר ויתור על חיי נוחות מסויימים. אכן - זה כואב, זה מחריד, אף אחד לא רוצה מדיניות צנע. אבל האמת צריכה להאמר - בלי הקרבה אין מדינה. ואם אין לנו את היכולת להקריב, גם הישגי ההייטק והישגי הכלכלה לא יעזרו לנו.
שלא תהיינה אי הבנות - אין בי שאיפה או כמיהה חלילה למלחמה, והמחיר האנושי והכלכלי המיידי יהיו כבדים מנשוא. אך מי שלא נלחם, לא מקריב ולא נאבק - נטרף. יש אלפי תרבויות בעולם, ורק מיעוטם תחת חירות לאומית. מי שפסיבי, חלש ועסוק בלהיות פחדן - נכחד.
הגיע הזמן לצאת מהמדבר
ישראל היא מעצמה גרעינית בעלת צבא מתקדם. אוכלוסיית המדינה והעורף שלה חזקים. חייליה הם בעלי המוטיבציה הגבוהה והטובה בעולם. אם ישראל תיקח את היוזמה אליה - לא רק שיהיה ניצחון אדיר, אלא שפע כלכלי ענק אחריו. העולם הולך עם המנצחים ועם החזקים. הגיע הזמן שאנחנו כציבור נגיד להנהגה שלנו: "יש לכם גיבוי לפתור את הסכסוך הזה פעם אחת ולתמיד, כי אנחנו רוצים להיות אנשים חופשיים".
סופו של דור המדבר שלא נכנס לארץ ישראל. הסיפור הכואב ביציאת מצרים הוא לא קריעת ים סוף לשניים, הוא גם לא עשרת מכות, אפילו מצרים כמדינה היא חסרת משמעות - מדובר בטקסט הכתוב הראשון בתולדות האנושות המתאר עבדים יוצאים לחופשי, כשהם יוצרים בסיס אמיתי לחירות לאומית - וגם תחת החירות הזו הם ממשיכים להיות חסרי אמונה ומוטיבציה, ועובדים את עגל הזהב. המסר הוא לא רק "מעבדות לחירות" - אלא הוא דווקא מחירה של חירות: הקרבה ואמונה.
טופז דויטש רם צילום: חיה כהן
הגיע הזמן לצאת מהמדבר, לעבר דור העתיד. לעבר הארץ המובטחת. המכבים, המחתרות ודוד בן גוריון זכרונם לברכה, לא יכולים היו לתפקד מול אימפריות אדירות ללא אמונה והקרבה. למרד המכבים לקח כ-20 שנה להביס את יוון הרשעה, המחתרות ניהלו מאבק על רקע שואת אירופה, ומלחמת העצמאות, הניצחון היהודי הגדול ב-2000 השנים האחרונות, למזלינו הסתיים בפחות מאחוז אחד של ישראלים הרוגים מהמלחמה.
ייתכן שכדאי לשלם את מחיר החירות
בהשוואה מחרידה אך מלאת תובנות ניתן להבחין כי בכל מערכות ישראל נהרגו מעל 20 אלף חללים הי"ד, ולעומת זאת בימים אלו ציינו את יום השואה בו למדנו כי זהו מספר הקדושים שנרצחו ב"יום עבודה" של מחנה ההשמדה אושוויץ. אז ייתכן שכדאי לשלם את מחיר החירות, גם אם הוא מריר לעתים.
דור המדבר הפוליטי, מכל המחנות, צריך להפנים את מחיר החירות. מחיר שחובה עלינו להבין ולשלם כבר כעת. מחיר החירות היא לא רק אמונה והקרבה - אלא גם מחשבה על דור העתיד, לחימה בלתי מתפרשת והקרבה אין סופית. למען עתיד ילדינו.
טופז דויטש רם הוא יו"ר "פורום 2030 בליכוד".