עם פרידתנו מאברהם קרייתי ז"ל, אני מרגיש כמו עד לנפילתו של אילן גבוה, רב פארות, ענף ומרשים, המתנשא לגובה רב, מקרין עוצמה ותפארת, אשר שורשיו נטועים עמוק באדמה, אילן המחבר שמים וארץ. אובדן כזה משפיע על כל סביבתו. הוא היה נראה למרחקים, מעורר כבוד והערצה ורצון להתחבר למורשתו ואישיותו.
התקין את מערכת החשמל במערת המכפלה
לפני כעשר שנים זכיתי לראיין אותו ולשמוע את סיפור חייו.
שורשיו של אברהם ז"ל נטועים עמוק במקום בו נטועים השורשים העמוקים ביותר של העם היהודי, בעיר האבות חברון. משפחתו נמנתה על היישוב הספרדי העתיק בחברון. מוצא אמו ממשפחת אלישר, משפחתו של הראשון לציון הרב יעקב שאול אלישר ("ישא ברכה"). אביו נולד בחברון למשפחת קפילוטו שמוצאה מספרד. סבו אליהו נשא לאישה את רבקה קסטל. נולדו להם שלוש בנות ושני בנים. אביו היה הבכור, יעקב קפילוטו. הוא היה הנהג הראשון ברכב בין ירושלים לחברון. הוא גם היה זה שהתקין את מערכת החשמל במערת המכפלה, ולצורך כך קיבל רשות מיוחדת מהשלטון התורכי להיכנס מבנה מערת המכפלה. לאחר נישואי הוריו הם עברו לירושלים.
בזמן פרעות תרפ"ט, בהיותו כבן שמונה, שהה אברהם בחופשה אצל סבו וסבתו, אליהו ורבקה קפילוטו בחברון. הוא נכח בחברון בשעת פרעות תרפ"ט, ותיאור את זכרונותיו לפרטיהם. הוא תיאר כיצד סבו רץ לדלת לעצור את חדירת הפורעים. אברהם וסבתו ברחו והסתתרו בלול עופות, וראו איך הסבא נאבק בפורעים ונדקר. הוא שמע את צרחות הקורבנות שנטבחו בבתים לידם, בין השאר שמע את הזעקות מבית סלונים שגרה ממול. אביו, דודו ושלש הבנות לא שהו בחברון בזמן הטבח וניצלו.
סבו נפצע קשה ונלקח לאשפוז בירושלים. לימים נראה שהבריא והשתתף בבניית מצבות חללי תרפ"ט. אך זמן קצר לאחר סיום עבודה זו הוא נפטר מפצעיו שנפצע בזמן הטבח ונקבר בסמוך לחלקת חללי תרפ"ט. לפני קום המדינה אברהם הגיע לחברון עם מספר חברי "ההגנה" וצולם ליד קבר סבו, סמוך לקברי חללי תרפ"ט.
לאחר פטירת בעלה החליטה סבתו רבקה באומץ רב לחזור ולגור בחברון לבדה ועסקה במכרת תכשיטי זהב. לאחר מספר שנים פונה שוב גורשו יהודי חברון והיא עברה לירושלים.
החורבן בבית בחברון | צילום: ויקיפדיה
שירת במפקדת חטיבה 16 וזכה להשתתף בשחרור חברון
אברהם גדל בירושלים. לימים שירת בחיל הקשר של ההגנה, וגויס גם לצבא הבריטי, בו הגיע לדרגת קצין אספקה של מחוז ירושלים. בתפקיד זה הצליח להעביר ליישוב היהודי בירושלים את כל תכולת מחסני המזון הבריטי וכך תרם תרומה מכרעת לעמידת היישוב היהודי בירושלים בזמן המצור. לאחר קום המדינה היה סמנכ"ל משרד האספקה והקיצוב.
במלחמת ששת הימים הוא שירת במפקדת חטיבה 16 וזכה להשתתף בשחרור חברון. יחד עם דודו, אח אמו - אברהם פרנקו (יו"ר ועד פליטי חברון) הם עלו לראות את בית העלמין העתיק, אך הזדעזעו ונדהמו כאשר לא מצאו דבר אלא שדה זרוע עגבניות. הם היו שותפים ביוזמה לגאול ולשקם את בית העלמין. אברהם ומשפחתו נטלו חלק פעיל בקהילת פליטי חברון בירושלים.
אחותו אהובה נישאה למנשה גוזלן-גולן שגם הוא ניצל מהטבח. היה להם קשר למשפחות אבושדיד, קסטל, עזרא, מזרחי, חסון, פרנקו, ועוד מיוצאי חברון בירושלים. השופט משה חסון היה חברו ולימים היה אחד ממנהיגי קהילת פליטי חברון בירושלים. יחד הם השתתפו באזכרות לחללי תרפט שנערכו בחברון, ושמרו על גחלת הזיכרון והמורשת. אברהם תמך בכל ליבו בחידוש היישוב היהודי בחברון, עיר היסוד, הבסיס והשורשים של העם היהודי במולדתו. מי יתן שנזכה להשלים את חזונו ובכך נזכה לקורטוב של נחמה על הילקחו של אישיות מרשימה ומיוחדת, מענקי חברון.