בחודשים האחרונים נחשפים עולי הר הבית לתופעה חדשה. מדי כמה ימים מגיעים חברי כנסת לעלות להר הבית, אך אף אחד מעולי ההר, חוץ מבודדים המקורבים למשטרה ומצטרפים אליהם בעלייתם, לא פוגש אותם. על העלייה עצמה, אנו שומעים רק מכלי התקשורת. כיצד זה יתכן?
מתברר שיותר ויותר חברי כנסת עולים להר הבית בעלייה "פרטית", כאשר הם נכנסים מכניסה צדדית בה הם כלל לא עומדים בתור ולא פוגשים אפילו בזמן ההמתנה לעלייה את העולים להר. הם לא חווים את הבידוק המשפיל, את ההוראות "לא להכניס סממנים דתיים, אסור להתפלל ואסור לקטוף עלים". בקיצור - ללא כל מגע עם ציבור העולים להר וללא שום דבר שקשה לעיכול ושעושה כאב בטן. הדבר כמובן לא קורה במקרה אלא מסתיר ומעמעם רצון מובהק של המשטרה שנבחרי הציבור לא באמת ידעו מה קורה בהר הבית. ומה יותר קל מלקיים סיור פרטי בו ישמעו כמה הכל נפלא ומדהים בהר?
כמובן, מיותר לציין שאף אחד מעולי הר הבית אינו זכאי לסיור פרטי שכזה, ללא המתנה בתור, ללא בידוק, ללא נזיפות ותדרוכים שאוסרים איסורים שונים ומשונים, רק כי נולדו יהודים, וללא ההכרח מצד המשטרה לעלות כקבוצה ולא כיחידים חופשיים, אלא רק בליווי צמוד וחונק במיוחד.
עליהם להתעקש לעלות להר יחד עם ציבור העולים
חברי הכנסת שלנו, נבחרי הציבור, חייבים להרים גבה על כך שדווקא במקום כמו הר הבית בו זכויות אדם ואזרח מופרות בצורה הקיצונית ביותר, הם מגיעים להר ולא זוכים לפגוש את העולים ולשמוע מהם את מצוקותיהם. לו הם רוצים, ואני מאמין בלב שלם שהם חפצים בכך - להתרשם מהמצב בשטח באמת, עליהם להתעקש לעלות להר יחד עם ציבור העולים, לשמוע מהם על המצוקות והקשיים שלהם, ולהבין את האתגרים. מצד המשטרה, בוודאי שעלייה שכזו של חברי כנסת עדיפה על עלייה שבה יראה חבר-הכנסת בשידור חי מקרה של עיכוב או מעצר של יהודים או הערות ונזיפות בלתי-נגמרות.
חבר כנסת יקר, עלייה שכזו, לבדך יחד עם קצין משטרה לא מאפשרת לך לחוות את המציאות בהר הבית, ומנגד מאפשרת למשטרה להמשיך לספר לך סיפורים שהכל נפלא בהר, וימשיך להיות כך אם רק יתנו לקציני מחוז ירושלים את החופש להמשיך ולפעול כרצונם.
הכותב הוא תום ניסני, מנכ"ל "בידינו למען הר הבית".