ככל שנוקפים הימים, יותר ויותר רבנים מפרסמים את עמדתם ביחס לבחירות הקרובות. היום בבוקר היה זה הרב יעקב מדן, וקדמו לו רבנים רבים מגוונים אחרים בקשת המגזרית. ודווקא משום כך חשוב לי לומר שבעיניי זהו צעד שגוי ומזיק.
-
עוד באותו נושאהרב אברהם סתיו על ההטרדות המיניות באולפנות: "ספינת החינוך המגזרית עומדת להיטלטל"
25/06/22 23:04
"לרב אין כלים לפסוק הלכה במגרש הפוליטי"
שגוי משום שלרב אין לרוב את הכלים והיכולת לפסוק הלכה ברורה במגרש הפוליטי המורכב. אין זאת שהתורה מנותקת מחיי המעשה. הרמב"ם מדגיש בפרק האחרון של מורה הנבוכים, בניגוד לדעת אריסטו, שידיעת ה' לא אמורה להישאר חוויה אישית, אלא להוביל את האדם לחיים של עשיית חסד משפט וצדקה בארץ. הרעיונות המופשטים צריכים להגיע למימוש בעולם האנושי והמסובך שלנו. לכן ראוי שרבנים יביעו את העמדות העקרוניות שיש לתורה לומר ביחס לחיים. אך הפוליטיקה המפלגתית היא הרבה מעבר לכך. היא עשויה מסבך של שיקולים רציונליים מורכבים, היכרות מעמיקה עם השטח ותחושות בטן אישיות. הקביעה שמפלגה זו ראויה מחברותיה, קל וחומר מהם הסיכויים שתעבור את אחוז החסימה, חורגת במקרים רבים מן הפרשנות של דבר ה' אל מערכת הנטיות וההטיות האישיות של האדם.
"דבר ה' הופך להיות כלי משחק במגרש הפוליטי"
מזיק משום שהפוליטיקה היא לא מגרש אידיאולוגי וערכי בלבד, אלא גם זירה של כוח וכסף וכבוד. הכלי החשוב ביותר שמחזיק הרב בידיו הוא האמון שנותן בו הציבור: "ותורה יבקשו מפיהו – כי מלאך ה' צבאו-ת הוא". בקשת התורה מפי הרב נשענת על האמונה שהוא מתפקד כמלאך, שליח, שמנסה להביא את דבר ה' באופן הנקי והטהור ביותר. ברגע שבו ייווצר הרושם שהרב מנצל את מעמדו לקידום עמדות אישיות – האמון הזה יקרוס. חטאם של בית חשמונאי, כך מסביר הרמב"ן, היה בחיבור הדוק מדי בין כתר כהונה לכתר מלכות. השילוב בין הסמכות האלוהית והאנושית יוצר כוח מוחלט ומתוך כך גם סיאוב מוחלט. דבר ה' הופך להיות כלי משחק במגרש הפוליטי, כפי שאפשר לראות במאות שנות היסטוריה של שליטים נוצרים 'בחסד האל'.
משום כך, גם אם מותר לרב שיהיו לו עמדות פוליטיות, צריכה לדעתי להיות הבדלה ברורה בין דברים שהוא אומר כרב לדברים שהוא אומר כפוליטיקאי. ואני באופן אישי מעדיף פשוט לידום.