החקלאות היא תעודת הביטוח של מדינת ישראל - אנחנו חייבים אותה

בהגדרת ייעוד משרד החקלאות נכתב "המדיניות הממשלתית בחקלאות חותרת להגיע לאספקה עצמית במזון לאדם ולחי, לצמצם את היבוא החקלאי, לפתח את הייצור החקלאי המיועד ליצוא..." אלא שמאז תום כהונתו של שלום שמחון ב2011 התהפכו היוצרות והמשרד שם לעצמו מטרה אחרת לגמרי שעלולה להביא לקץ החקלאות הישראלית. למעלה מעשור שרומסים את החקלאות כחול לבן, שרי האוצר והחקלאות רק הכינו לה היום את הקבר.

חקלאות כחול לבן היא תעודת ביטוח לכל ישראלי

ראוי להתחיל מהסוף, צריך למצוא את הדרכים להוזיל את התוצרת החקלאית שאתם ואני קונים בסופר. אלא שכדי להגיע לשם צריך גם ללכת להתחלה. חקלאות כחול לבן היא תעודת ביטוח לכל ישראלי שאם תפרוץ פה שוב מגיפה וחלילה יתרחשו ימי לחימה ונמלי הים יהיו סגורים עדיין נמצא ירקות ופירות בסופרים. כדי שזה יקרה צריך להבטיח שיהיו חקלאים, שתהיה תוצרת חקלאית שתגדל בשדות שבגולן, בעמקים בנגב בערבה ועוד.

עד לתום כהונתו של השר שמחון ב-2011 שרי החקלאות פעלו לייצג את האינטרסים של החקלאים וההתיישבות העובדת. מאז עמדו בראש המשרד  אורית נוקד, יאיר שמיר, אורי אריאל, צחי הנגבי, אלון שוסטר ועתה עודד פורר ולמעט שוסטר פעלו כולם לייצג את האינטרסים של הציבור כביכול, בטענה שיש לעשות הכל להוריד מחירים. לאט לאט ובאופן מאכזב שרים שמזוהים עם הימין האידאולוגי של יישוב הארץ רמסו פעם אחר פעם את החקלאים, שלפו "רפורמות" שהקריסו משקים, פגעו בניהול המקצועי של אגודות חקלאיות, הכל היה מותר בעיניהם לו רק ירשם בעיתון שהם "הורידו מחירים".

זוכרים את המחסור בביצים בפסח? מישהו עצר לשאול איך הגענו לשם?

אם נחזור רגע לפתיחה הם ביקשו להגיע לסוף הדרך בהנחתת גרזן, אלא שאין קיצורי דרך וחמור מכך, לא נעשתה מחשבה אמיתית על היעד. מהו 'הביטחון במזון' של ישראל. כמה דונם של עגבניות אנחנו רוצים להבטיח שיגדלו כאן? כמה מינימום של ייצור חלב? זוכרים את המחסור בביצים בפסח? מישהו עצר לשאול איך הגענו לשם?

• לכתבה המלאה

  

  עוד באותו נושאלמרות ההתנגדות: ליברמן הודיע על הפחתת מכסים לירקות ופירות

  15/03/22 12:07

התשובה פשוטה, בשם הרפורמות חיסלו לולים, פתחו לייבוא, אף אחד לא לקח בחשבון שמשהו בייבוא עלול להשתבש ליותר מתקלה חד פעמית במטוס או יום של סערה בים התיכון. הקורונה היתה נורת אזהרה ששרי האוצר והחקלאות בוחרים להתעלם ממנה. שרי הממשלה בשתיקתם עושים בדיוק כמותם ונותנים לחקלאות עוד בעיטה.

אני מאמין בכל לב שהיכן שתעבור המחרשה שם יקבע הגבול, אני מאמין בקשר שלנו לאדמה הזו ואוהב אותה. אני גם לוקח בחשבון שחלקכם יראה אותי כמגזים, יסביר לי שעולם הערכים הזה חלף, שציירנו את הגבולות וכעת יש להתמקד ביוקר המחיה. על כן אני מכוון להסבר ההגיוני הפשוט שבלי להחליט כמה תוצרת חקלאית אנחנו רוצים כאן, בלי לתכנן את החקלאות שלנו ובהתאמה לדאוג לטפח דור חקלאים צעיר .. לא נהיה כאן!!

במשבר הראשון כשיסגרו הגבולות וניוותר רעבים נאלץ לנדוד לארצות אחרות

החקלאים מתחננים לשיח, לרפורמה מסודרת לאפשר להם באמת להתמודד אבל יש מי שלא רוצים להקשיב. החמאה למשל שדואגים להדגיש כמה היא זולה על אף היותה מיובאת מול הישראלית המקומית היקרה היא תוצר של החלטת האיחוד האירופי שהוא רוצה חקלאים ורוצה מינימום יכולת ייצור ולכן הוא מסבסד את החקלאי שמייצר את החלב.

בתקופות של רוגע יכול החקלאי לייצא ואפילו בזול, בתקופות של משבר לאירופאים בטוח תהיה מינימום של תוצרת, למה אצלנו לא פועלים כך? העמק שהיה שילוב של שדות ובריכות דגים, הפך יתום מבריכות שכאלה כי .. הייבוא זול יותר.. אבל מה יקרה כשהייבוא יתקע? או כשמנהיג מסויים יחליט שאסור יותר לייצא לישראל בגלל מבצע צבאי שקרה.. האם באמת נוכל למלא את הבריכות מחדש? גם התארגנות והסכמים לוקח זמן לסדר, עד אז.. נמצא עצמנו משלמים פי כמה וכמה שלא עצרנו לחשוב ולתכנן את החקלאות הישראלית.

ברור לי כמי שאוהב את הארץ הזו שבלי חקלאות היא לא תתקיים

כשאין שר חקלאות שדואג לחקלאות החקלאות גוועת, אין לי אלא להזהיר שאם היא תגווע , ישראל כמדינה תגווע, את הקו של השחרת החקלאים צריך להפסיק. אני נמנע מליהכנס לדיון על פערי התיווך והרווח של הקניינים, יש טובים ומבינים ממני. ברור לי כמי שאוהב את הארץ הזו שבלי חקלאות היא לא תתקיים. ברור לי שעוד ועוד יבוא בלי לדבר עם האיגודים החקלאיים מבריח אחרים מלעסוק בחקלאות. ברור לי שאי אפשר בשליפה מהמותן לתקן דברים.

לחקלאות, לישראלים מגיע שישוב לכסא השר אחד או אחת שאכפת להם מהחקלאות, סליחה שאכפת להם באמת מכם. כזה שיראה למרחוק, שלא יחשוב רק על הכותרת של מחר אלא גם המחמאה שיקבל כשיגיע המשבר. לנו הישראלים מגיע שהחקלאות תהיה גם תעודת הביטוח של ישראל.