מצד אחד - כולם מבינים שיש יותר מידי בגרויות חיצוניות וחייבים להוריד.
מצד שני - כולם חוששים, ובמידה רבה של צדק, לגורל המקצועות ההומניים ומדעי הרוח אם הם ייהפכו לפנימיים.
ההצעה שלי: להשאיר בחינות חיצוניות במקצועות הליבה של עולם הרוח שלנו אבל לבטל כלל את בחינות הבגרות דווקא במגמות. במקצועות המוגברים. כן כן, בפיסיקה, בביולוגיה, במחשבים ובכל המגמות האחרות.
-
עוד באותו נושאהרפורמה במערכת החינוך | שי פירון: "שפע של ברכות לשרה שאשא ביטון"
07/02/22 10:01
שם, בריבוי המגמות, נמצא הלחץ הגדול של התלמידים. שם תמצאו את העשרות הרבות של בחינות הבגרות שהיה אפשר להוריד. שם תיראו את המירוץ אחרי הגברה של עוד ועוד מגמות. שם התיכון עלול להפוך ל'בית חרושת לציונים'.
אבל שם, במגמות, נמצא גם את הלמידה לשם הנאה, את המוטיבציה להגביר מקצוע שמעניין אותי, את היכולת להתנסות בעולם האמיתי - זו הלמידה המשמעותית שאנחנו מחפשים כל הזמן. ואם נוריד מהמגמות את עול הבגרות החיצונית - שם נוכל לפרוח.
אבל מה עם האוניברסיטאות? איך הם יקבלו תלמידים? פשוט מאוד. שיעשו מבחני כניסה ויחליטו מי מתאים. תנו לי ללמד איך שאני רוצה בתיכון ואז תיראו אם התלמידים עומדים ברף. למה אני צריך לבזבז כל כך הרבה זמן בתיכון על בחינות הכנה לאוניברסיטה?
דווקא בישראל, בשונה מכל המדינות האחרות, אין שום היגיון בהכנה לאוניברסיטה כבר בתיכון. תלמיד שלומד בכיתה י"ב את החומר הכי עדכני במחשבים הולך אח"כ ל 3 שנים בצבא, אולי גם עשה שנת מכינה לפני, אח"כ צריך להתאוורר מהצבא, לטייל קצת, לעשות פסיכומטרי ורק אז להירשם לאוניברסיטה ל 3 שנים. בין סיום י"ב לתחילת העבודה שלו בשוק יכולות לעבור בשקט 7 שנים. נצח במונחים של עולם המחשבים. מה רלוונטי החומר שהוא למד בתיכון?
העיקרון צריך להיות מאוד פשוט: יש לימודי ליבה במדינת ישראל. בהם צריכים להיות בחינות בגרות חיצוניות וזו תהיה הדרך של המדינה לוודא שהנוער שלה לומד לימודי ליבה. כל השאר - רשות.
תלמיד ממוצע לא ישקיע בלימודי אזרחות אם לא יחייבו אותו. בפיסיקה או מחשבים דווקא כן. או כי זה מעניין אותו או כי זה חשוב לו לחיים.
סטנדרטיזציה מדינתית חשובה לי דווקא באזרחות ובלשון. הרבה פחות בביולוגיה או בכימיה. שם ניתן לכוחות השוק לעשות את שלהם.
צוריאל רובינס הוא מנהל מקיף אמי"ת באר שבע.