לא רק החרדים צריכים להסיק מסקנות מפרשת חיים ולדר

לצד הכאב, החיבוק לכל מי שנפגעה באשר היא, והקריאה לכולנו להיות נוכחים, לא להטיל ספק, להקשיב ולסייע כמיטב יכולתנו - יש כאן הזדמנות לתיקון נוסף: ליצור שיח פתוח וכנה בנושאים הללו

טובה גנזל 31/12/21 11:55 כז בטבת התשפב

לא רק החרדים צריכים להסיק מסקנות מפרשת חיים ולדר
חיים ולדר, צילום: חיים ולדר, צילום: ויקיפדיה- היצירה שוחררה לנחל הכלל על ידי היוצר

שבוע קשה עבר עלינו. החשיפה למי שניצלו את מעמדם, את היותם דמות חינוכית מוערכת, והשתמשו בנפגעות חסרות ישע כדי לספק את תאוותיהם הפסולות, מטלטלת. היא מטלטלת עבור כולנו: ילדים, הורים ואנשי חינוך. אולם, נראה לי שלצד הכאב, החיבוק לכל מי שנפגעה באשר היא, והקריאה לכולנו להיות נוכחים, לא להטיל ספק, להקשיב ולסייע כמיטב יכולתנו - יש כאן הזדמנות לתיקון נוסף. תיקון שאולי בעקיפין יסייע לנו למנוע או להפחית במשהו פגיעות נוספות בעתיד.

מזה שנים אני שומעת על בסיס שבועי את המשפטים הללו (וזה לא כולל מקרי קצה): "בבית שלנו שומרים על פרטיות, שיח על הטרדות יתפש כמוזר", "נראה לי שזה מביך את ההורים שלי", "לא הסבירו לי/לנו והסתדרנו – למה זה נהיה כזה עניין", "אני לא יכולה לשתף את ההורים בכך שאין לי הצעות – הם מעולם לא שאלו", "אם אני אודה בחששות שלי, ואז אחליט להתחתן איתו – הוא יהיה מסומן לכל החיים בבית", "אמא שלי לא הלכה אף פעם למקווה, הייתי יודעת אם כן", "הוא לא הבין שמחזור זה לא עניין לכמה שעות ספורות אצל בנות", "את רצינית, רבנים עוסקים בזה?", "עם מי ואיך אני מתחילה שיחה על תכנון משפחה"  ועוד ועוד.

בתפקידי השונים, ובמיוחד בשל היותי יועצת הלכה שמשיבה לשאלות הלכתיות מזה שני עשורים, אני נחשפת לעיתים קרובות למכלול שלם של נושאים שאצל הרבה יותר מידי משפחות ('משלנו') אינם מדוברים בתוך הבית, בין הורים לילדיהם. הנושאים שלא מדוברים משתנים במשפחות שונות, ולפעמים כבר הבסיס חסר.

חשוב מאוד שילדינו (בנים כמו בנות) יקבלו בבית מהוריהם מידע מדויק ובהיר באשר למחזור הביולוגי של נשים וגברים והשינויים בו לאורך השנים. את החשיפה להלכות טהרה המשפחה אל לנו, ההורים, להשאיר ליחידת הלימוד בכיתה י"ב ולתיווך של המחנכים או הרמ"ים של ילדינו (במקרה הטוב). על קיומו מקווה, דרכי השימוש בו, שעות הפתיחה שלו ומקומו בחייו של זוג נשוי ראוי שאמא תשוחח עם בתה, מבעוד מועד, וכן הלאה.

שיח כנה ופתוח, בכל הנושאים הללו, הנוכח לאורך שנות ההתבגרות במשפחה, מהווה בסיס ראוי לילדים לשוחח עם הוריהם על הרצון והקושי למצוא בן זוג, על הפער בין הרצוי למצוי, על האתגרים, התסכולים והאכזבות. שיח כנה ופתוח מהווה תשתית שעל גביו יכולים ילדים לשתף בבית במה שנאמר בשיח בין החברים, ברדיו, בעיתון או במה שרץ ברשת.

ובשעה של פגיעה, או אפילו הזמנה לשיחה על נושא לא ראוי, או בסיטואציה של מגע לא מתאים, שיח שכזה יאפשר גם לשתף באופן מיידי את המעגל הפנימי ובמיוחד את ההורים, אשר ידעו שילדיהם נחשפו למבוגר/ת אחראי/ת המועל בתפקידו, ולבקש סיוע ועזרה.

ד"ר טובה גנזל, יועצת הלכה, מרצה בחוג הרב תחומי למדעי היהדות ובמדרשה באוניברסיטת בר-אילן

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר