ראיתי את הראיון של ליברמן ונעלבתי. שר האוצר בממשלת לפיד-בנט בוחר למסות את הרב קו, וזאת לא הבעיה הגדולה. הוא לא מבין את מה הוא ממסה, הוא לא מבין מה הוא הכרטיס הירוק שאפילו שמו מעיד עליו את היותו רב פעמי. וכנראה שהוא גם לא השתמש בו מעולם.
לא סוד שהתחבורה הציבורית במדינת ישראל סובלת מתחלואים קשים. תדירות האוטובוסים, עיכובי הרכבות וחוויית ההמתנה בתחנות הם חלק קטן מרשימת ליקויים שהולכת ומתארכת וללא פתרון נראה לעין. הדברים הללו מובילים להרחקה של הנוסעים מהתחבורה הציבורית. וכך, בהתמדה שקטה, נוצר קרע בין הציבור לבין התחבורה הציבורית. ומתוך הקרע עולות לכביש עוד ועוד מכוניות חדשות שממלאות את כבישי ישראל.
מנתוני המסירות של חודש יולי שמפרסם איגוד יבואני הרכב, שוק הרכב הישראלי בדרך לשיא עם 209,978 מכוניות חדשות שעלו לכביש מאז תחילת שנת 2021. לשם השוואה, בתקופה המקבילה אשתקד עלו לכביש 'רק' 141,990 מכוניות חדשות. מדובר בגידול של 48%! עומס הרכבים מביא עלינו צרות רבות, החל מפקקים בלתי נגמרים ועד חוסר במקומות חניה.
בתוך כל העושר הזה נשארות מאחור האוכלוסיות החלשות. הלקוחות השבויים של התחבורה הציבורית שאין ביכולתם לקנות רכב. לבדם הם נשארים עם הכשלים, הליקויים וזמני ההמתנה הארוכים. האנשים הפשוטים שעמלים להביא את לחמם הביתה, שלא יארגנו הפגנה כנגד המדיניות החדשה כי איך הם יגיעו. ניקח לדוגמא את הרכבת, שלא פועלת בימי שישי ומוצ"ש (למעט קווים איזוטריים), העובדה שהרכבת האחרונה לשדרות מת"א השלום היא בשעה 18:35 ועוד כהנה וכהנה דוגמאות.
אנו צריכים לעמול על שיקום התדמית של התחבורה הציבורית. שר אוצר שלא יודע מהו רב קו זו לא גזירת גורל. אנו מחויבים להקצות את המשאבים הנדרשים, לייעל את הקווים והזמנים ולשפר את חווית הנסיעה.
בסופו של דבר, המהלך יוביל לשחרור הכבישים מהפקקים האינסופיים ולצמצום בזבוז שעות העבודה בהם, לירידה בהיקף הרכבים הפרטיים ובהתאם להפחתת זיהום האוויר, ולא פחות חשוב מכך לצמצום פערים ולחיבור של הפריפריה למרכז ושל המרכז לחלקים אחרים בו.