אני אוהב את הנגב. אני אוהב את המרחבים, את האנשים ואת השקט. נולדתי פה, ולמרות שבשנים האחרונות אני כבר לא גר כאן, זה עדיין הבית שלי. אבל ככל שעובר זמן בין כל ירידה דרומה, אני שם לב שלאט לאט אני הופך לאורח.
זה התחיל כשראיתי שהכפרים הבלתי מוכרים של הבדואים וגם אלה שכן, מתרחבים בקצב מסחרר. אם פעם הם ידעו שאסור להם לבנות בלבנים ובטון אלא רק אוהלים או צריפים מפחד שהמדינה תהרוס, אז היום כבר אין פחד, והמדינה כבר בכלל לא מגיעה. אפילו לא לבדוק.
-
עוד באותו נושאמאבדים אחיזה בנגב: 1,628 אירועים פליליים של בדואים בבסיס צאלים
04/08/21 11:05
כל נסיעה על כביש 40 דרומית לבאר שבע, הופכת לחוויה מפוקפקת. רכבים נוסעים נגד כיוון התנועה, שיירות חתונה מזגזגות כשחצי מהנוסעים עם פלג גוף עליון מחוץ לרכב ונשקים רבים בידיהם באופן מופגן וניסיונות להורדת כלי רכב אחרים מהכביש, בעיקר כשמדובר בנהגות שנוסעות לבד בלילה.
מאות מתושבי ירוחם, דימונה, באר שבע וחקלאי האזור יכולים להעיד על עשרות אלפי השקלים שהם נאלצים לשלם לעבריינים בדואים רק כדי ליהנות מהזכות לקצת שקט. לא שילמת? תגלה בבוקר שהציתו לך את הטרקטור, ניקבו לך את כל הצינורות בבית החדש, עקרו לך את כל הגדרות של השדה או שסתם זרקו בקבוק תבערה ושרפו לך את החנות.
בזמן שחברי הכנסת של הימין צעקו על משילות, תושבי הנגב פחדו לנסוע בשעות הלילה והרגישו את אובדן האחיזה של המדינה מדי שעה. התרגלנו לראות את הפוליטיקאים יורדים לדרום רק במהלך מסע הבחירות כדי לקושש עוד קולות, אבל שנייה אחרי הקמת הממשלה - דממה.
במשך 12 שנות שלטונו, נתניהו שנהנה מתמיכה רחבה בנגב, לא עשה ולו דבר אחד בניסיון להשליט קצת סדר באווירת המערב בפרוע שמשתוללת כאן, כי כל עוד ממשיכים להצביע לו - למה לגעת? כי בזמן שהוא ממשיך לדבר על הסכמי אברהם וצמיחה כלכלית, תושבי הנגב מאבדים את הבית שלהם.
דו"ח המבקר שאומר בגלוי: אנחנו מאבדים את הנגב, מציב לפתחם של נפתלי בנט ואיילת שקד הזדמנות חד פעמית לתקן את כל העיוותים שיצר נתניהו ושהביאו לקטסטרופה בדרום. אם יצליחו, אז על הדרך הם גם יחזירו את אמון המצביעים הימנים בהם.