האנרכיה היא עובדה קיימת. אפשר לשפוך אלפי מילים כדי לנתח מה התהליך שהוביל אותנו לנקודה הכאובה הזו, אבל בסוף אין מנוס אלא להביט למציאות בעיניים, למרות העשן והגז מדמיע, ולהודות – מדינת ישראל איבדה שליטה על המתרחש בלא מעט מקומות בארץ. במשך שנים נאגר נשק בכמויות גדולות, כנופיות פשע אלימות התעצמו, נוצר מאזן אימה מול משטרת ישראל ומוסדות המדינה בכלל והנה, עכשיו הכל מתפרץ ולא מסתמן פתרון באופק.
הקריאה התמימה לשמור על החוק והסדר ולתת למשטרה לעשות את שלה, נובעת מבורות ומחוסר הכרות עם מה שקורה בשטח. אלה עוד סלוגנים מבית היוצר של "באהבה ננצח" ו"כוחנו באחדותנו". ללא אזרחים אמיצים וחמושים שמסתובבים בקבוצות גדולות ומגנים בגופם על השכונות, יגיעו הפורעים לכל בית, לכל רכב, לכל בית כנסת, לכל אזרח שהוציא את הכלב לטיול לילי. הסתובבתי ברחובות לוד הלילה, יחד עם רבים וטובים, הפחד ואובדן השליטה מורגש שם באויר, ואני אומר את זה כמי שנוסע בכבישי יו"ש כ-30 שנה וחי בכפר דרום תחת מטר פצמ"רים.
עוד בנושא: אנרכיה תפרק לנו את הבית
אף אדם מוסרי לא תומך בלינץ' בנהג ערבי תמים בבת ים וזה המסר שהעברתי גם לילדיי, אך ההתמקדות במקרה הזה ושליפתו בפינצטה מתוך כלל הארועים החמורים שמתרחשים כל יום כל היום, היא לא רק גזענות של ציפיות נמוכות אלא מזיקה כי היא יוצרת מצג שוא של סימטריה שאין בינה ובין המציאות האמיתית שום קשר. המציאות היא כזו: אלפי ערבים יצאו למרד נגד מדינת ישראל ופועלים ככל יכולתם כדי לפגוע בכל יהודי שיפגשו בדרכם.
אז צר לי, אני לא קורא לרגיעה אלא להתעשתות של מדינת ישראל שתשלח צבא לכל מקום בו מתקיים מרד, תכבוש מה שצריך, תעצור ותגרש את מי שצריך ותחזיר מחדש את הבטחון האישי לכל אדם, בכל מקום. עד אז, הדבר הכי הגיוני ומתבקש הוא, בשם הערבות ההדדית והאהבה לאחים שלנו, שנהיה כולנו בכל מקום בו צריכים אותנו.