ישנם רגעים עוצרי נשימה בחייה של אומה, רגעים של שינויים טקטוניים, של הכרעות גורליות, של קפיצות קוואנטיות. אין חולק על כך שבנימין נתניהו הוא ליגה אחרת, קומה אחת מעל כל השאר. אין ספק שהוא נרדף משפטית. כולם מסכימים שהוא הוביל את מדינת ישראל להישגים כבירים. אין חולק על כך שהוא זכה ליותר מנדטים מכל אחד אחר בבחירות האחרונות. ובפער. ועם כל זאת, צריך גם להישיר מבט לעובדה הברורה: זו בפעם הרביעית שבה הוא לא מצליח להקים ממשלה יציבה. ותהיינה הסיבות אשר תהיינה.
מדינת ישראל זקוקה אחרי שנתיים וארבע מערכות בחירות לממשלה מתפקדת. אין שום טעם והגיון לנסות בפעם החמישית. מדינת ישראל איננה רולטה. אף אחד מאתנו לא היה מסכים שהעסק הפרטי שלא לא ינוהל כתקנו במשך שנתיים. כל שכן באשר למדינה.
לו הכול היה מתבצע באופן טבעי, בנימין נתניהו היא אמור בשלב זה לפנות לליכוד ולומר לחבריו: עברו עשרים חמש שנים שברובם הובלתי את הליכוד, ואת גוש הימין, ואת המדינה. עשיתי ככול יכולתי. הקדשתי למענה את חיי. עכשיו תורכם. קחו את המפתחות והעמידו מתוך הליכוד או מגוש הימין אדם אחר.
לא אלמן ישראל. אבל כמה שנתניהו אכן גדול מהחיים, הוא לא מושלם. והוא מתקשה לעשות את הדבר שהוא אמור לעשות. וזה טבעי, מובן ואפילו נסלח. ולכן חילופי ההנהגה האלה מתבצעים בדרך הקשה והכואבת. אף אחד בליכוד, ואף אחד בגוש הימין, לא העז לומר לנתניה ושהגיע הזמן להעביר את המפתחות בצורה מסודרת. אבל את שצריך לעשות, חובה לעשות. ובמקום שאין אנשים, חייבים לקום אנשים ולקחת אחריות.
נפתלי בנט, איילת שקד, וכול שאר חברי ימינה. היו חזקים. קחו אחריות. אל תחתו ואל תיראו. עשו את שחייב להיעשות ואף אחד בימין לא מוכן לעשות. אל תחשבו על עתידכם הפוליטי ועל עתידה של ימינה. ימינה לא חשובה כשלעצמה. שתימחק אם צריך. גם עתידכם הפוליטי לא חשוב. יכול להיות שתכשלו, ואז תקברו את עתידכם הפוליטי. אבל יכול להיות להפך. ואז תוציאו את המדינה מהמשבר. צל"ש או טר"ש. מישהו חייב לשכב על הגדר למען עם ישראל. מישהו חייב לעמוד בכול הלחץ העצום והכבד הזה. מישהו חייב להיות לאיש במקום שאין אנשים. נפתלי איילת ושאר החברים. חיזקו ואימצו. היו לאנשים. למען מדינת ישראל ולמען עם ישראל. אנחנו אתכם