את שוקי פגשתי לפני כשלוש שנים. הוא הגיע לפגישה תחת הכותרת: ‘קנית רכב – חדש או ישן? בליסינג או הלוואה בנקאית?’ לדבריו מצבו הכלכלי מעולה, והוא רק צריך עזרה בקבלת החלטה שקולה בעניין רכישת הרכב.
כבכל פגישה ראשונה, התחלנו בהיכרות. שוקי סיפר לי על עבודתו: לפני כמה שנים הוא ‘יצא לגאולה’ (ציטוט) ופתח עסק עצמאי. אין לו כבר בוסים ש’יושבים עליו’, והוא מרוויח את מלא הסכום שהוא מקבל מהלקוח, בלי שאף אחד גוזר על חשבונו קופון. חשבתי לעצמי ששוקי הוא אדם מאד אופטימי והצעתי לו להתחיל עם שיקוף: איסוף הנתונים הכלכליים.
התברר ששוקי אמנם ‘מגלגל’ סכומים נחמדים, אך לאט לאט התגלו כמה חורים בשמיכת האופטימיות: הרווח- ההכנסה הנקיה שלו- הוא בערך 60% מהמחזור. הוא היה די בהלם מהתובנה הזו, כי חשב שהוא מרוויח הרבה יותר.
הוא גילה שיש כמה קופונים שנגזרים על חשבונו: מס הכנסה, ביטוח לאומי, קרן פנסיה… ופתאום הוא נזכר בתקופה שבה היה במצב בריאותי ירוד ולא עבד במלוא כוחו, ועדיין אף אחד לא שילם לו על הימים האלה. בנוסף, בכל פעם לפני החגים הוא בודק ביומן אם הם ‘נופלים’ על שבתות – ואז נושם נשימת רווחה. או חלילה, על ימי חול – ואז מגרד רעיונות איך להצליח לעבור את החודש כשיש הרבה פחות ימי עבודה בפועל והרבה יותר הוצאות.
מוכר לכם? אנשים רבים חולמים על עצמאות! תופסים את חייהם כשכירים כחיי שעבוד ומגלגלים בראש אפשרויות איך להפוך לעצמאים. אבל חייהם של עצמאים אינם פשוטים כלל ולפעמים מהווים שעבוד גדול יותר, כזה שגורם לחלקם לרצות להיות שוב שכירים.
אז מהם הקשיים של העצמאים והאם ניתן להיות עצמאי בן חורין?
אחד ממוקדי הקושי של עצמאים רבים הוא נושא הבירוקרטיה וההתנהלות מול הרשויות: חשבתי שסיימתי עם הגשת הדוח השנתי, ופתאום אני מקבלת מכתב שחסר בו מסמך. תכננתי להשקיע החודש בציוד חדש, ואופס! מתברר שיש לי חוב בביטוח לאומי ויש להסדירו בדחיפות. עצמאים רבים מוצאים את עצמם מתעסקים בהרבה ניירת וטיפול שוטף, במקום לעשות את מה שהם יודעים ואוהבים באופן הטוב ביותר.
האם יש דרך להימנע מכך?
התשובה היא: כן, ולא.
מצד אחד, כשאני מנהל עסק, אין מנוס מלנהל גם את כל העניינים הטכניים והחוקיים שסביבו. מצד שני, אם נשכיל לעשות פעם אחת עבודה יסודית, לטפל בשורש ולהכניס את כל המסמכים לסדר ואוטומציה, החיים יראו אחרת.
שמעתי פעם משפט חכם שהולך איתי בהרבה תחומים ורלוונטי במיוחד בנושא זה: “מה שלא הולך פשוט, פשוט לא הולך”: כדי שהדברים יזרמו בלי תקלות, צריך לדאוג שהם יהיו פשוטים. קיבלנו דרישה למקדמות ביטוח לאומי? נסדיר פעם אחת את הוראת הקבע (ונעקוב כדי לוודא שהיא יורדת כנדרש), ויש לנו ראש שקט בלי חובות ש”מתגלים” פתאום. יש לנו מכתבים ממס הכנסה שאנחנו לא יודעים מה משמעותם? נחפש רואה חשבון או יועץ מס טוב, אחד שאכפת לו גם מהלקוחות הקטנים שלו, ונחתום איתו חוזה עבודה. נסדיר גם את התשלומים אליו בהוראות קבע או שיקים מראש, ונעביר את הכתובת למשלוח דואר מכל הרשויות למשרד רואה החשבון. הוא כבר יטפל בכל מה שצריך, ויעדכן אותנו כשיש משהו מהותי. אנחנו לא מצליחים לחזור ללקוחות / ספקים / מתעניינים מבלי לפגוע באיזון העדין שבין הבית לעבודה? אפשר לקחת מזכירה או תוכנת ניהול. האפשרות הזאת אמנם תעלה כסף, אבל תאפשר לנו להיות פנויים לחלוטין לעבודה ולחיים שלנו, וכנראה תכסה את עצמה בסופו של דבר.
נושא נוסף שמטריד עצמאים רבים הוא, כפי שהזכרנו קודם, הערבוב בין העבודה לבין החיים האישיים, והתחושה שהעסק ‘משתלט’ על כל חלקה טובה. אמרה לי פעם אשה מקסימה: הסיבה שבחרתי להיות עצמאית היא כדי להצליח להרוויח מספיק בפחות שעות ולהיות בבית יותר. בפועל, אני מוצאת את עצמי מסיימת עבודה בערב, תוך כדי השכבת הילדים, כי הלקוח לחוץ לקבל את התוצאה, יושבת בארוחת שבת ומוטרדת מהלקוח שלא שילם כבר חודש, או עונה לטלפונים תוך כדי הנקיונות לפסח כדי לא לפספס לקוח פוטנציאלי ועוד ועוד.
התשובה והפתרון לנושא זה הוא פשוט להפליא ועם זאת קשה לביצוע: ניהול זמן!
אחת לתקופה, בעיקר סביב שינויים, לשבת עם עצמי או יחד עם בן / בת הזוג ולתכנן באופן ברור: מהן שעות העבודה שלי? באיזה ימים אני עובד אחרי הצהרים? באיזה שעות הטלפון זמין ובאיזה שעות אני אהיה עם מספר אחר, שרק בני המשפחה יודעים להשיג אותי בו? האם יש שעות שבהן אני יכולה למצוא את עצמי עובדת אבל לא מתקדמת כי הראש עייף מידי? מהן? ומה כן כדאי לעשות בהן?
עבודה בזמן מוגדר ומצומצם, ולקיחת הפסקות “ניקוי ראש” הוכחו כיעילים הרבה יותר מעבודה אינטנסיבית סביב השעון. הרווחה הנפשית לעצמאי ולכל בני משפחתו מכך שיש שעות שבהן ‘אין עסק’, אין טלפונים, אין גביה ואין מענה ללקוחות פוטנציאלים, תביא הרבה יותר ברכה מאשר עוד לקוח. עצמאי שרוצה להנות מהיתרונות של שכיר צריך פשוט לאמץ התנהלות של שכיר, באופן אחראי כמובן.
כמו שהפרדה בין זמן עבודה לזמן משפחה הוא נושא חשוב מאד, כך גם הפרדה בין חשבון הבנק העסקי לחשבון הבנק המשפחתי מומלצת ברוב המקרים. הפרדת חשבונות מאפשרת דבר ראשון הבנה מדויקת יותר כמה העסק מכניס: אם נשכיל לנהל בחשבון אחד (שלא חייב להיות מוגדר בבנק כחשבון עסקי, לפעמים עדיף שיוגדר כחשבון רגיל כדי לחסוך בעלויות בנקאיות) את כל ההכנסות וההוצאות של העסק: תקבולים מלקוחות, תשלומים לספקים, רכישת ציוד לעסק, תשלומי מע”מ, ביטוח לאומי, מס הכנסה והפרשה לפנסיה ועוד ועוד, נוכל לדעת כמה העסק מרוויח. כמובן שנסתכל על ממוצע ולא על חודש בודד. במקביל ננהל את חשבון המשפחה (משכורת, קצבת ילדים, הוצאות על דיור, מזון, ביגוד, חינוך וכדומה) בלי שיהיו בו שום נספחים של העסק ונבין מהם הצרכים של הבית. נקודת המפגש בין הרווח בעסק ל”כמה צריך בבית” תהיה הסכום שאותו נעביר (בהוראת קבע כמובן) פעם בחודש מחשבון העסק לחשבון המשפחתי. כך, נהנה מהיתרון של שכיר: משכורת קבועה פעם בחודש.
הפרדת החשבונות והעברת “משכורת” קבועה לחשבון המשפחתי יכולה לתת מענה לקושי נוסף של עצמאים: התנודתיות בהכנסות. עצמאים רבים מכירים את המצב בו יש חודשים עם הכנסות מכובדות, ולעומתם, חודשים קשים בהם אין הרבה עבודה. לפעמים הסיבה היא עונתיות מובנית בתחום העיסוק: גננים יעבדו יותר בקיץ, מטפלים ברפואה משלימה יוצפו בעבודה בחורף. לפעמים זה סתם תקופות כאלה שבהם אנחנו עסוקים בשיווק ובק-אופיס ורואים תוצאות רק בחודשים הבאים. כאשר אנחנו לא משתמשים בכל הרווחים שצברנו בחודשים טובים, אלא מושכים את הסכום הבסיסי הקבוע שנדרש למשפחה ומשאירים את היתרה בחשבון העסקי, נוכל להשתמש בעודפים הללו בחודשים המאתגרים ולהמשיך להביא הביתה ‘משכורת’ קבועה. החשבון העסקי יהיה פעם ביתרת זכות גבוהה ופעם ישאף לאפס. אבל אם חישבנו נכון את הממוצע, לאורך זמן הוא ישמור על איזון ויאפשר חיי שגרה שלווים לבני המשפחה.
לסיכום: להיות שכיר או עצמאי זו בחירה הכוללת רבדים רבים ומשמעותיים. לא כדאי לחשוב שעצמאות היא הפתרון האולטימטיבי לכל מצוקות היומיום, אך מנגד אל תרימו ידיים כשאתם מבינים כמה לא קל להיות עצמאי. ישנם כלים רבים שיכולים להפוך את חייכם כעצמאים לחיי חירות, למרות העבודה הקשה.
תמר מיכלסון היא רו"ח ויועצת לכלכלת המשפחה בעמותת מקימי