אתמול (א') התבשרנו כי למערך הגיור הממלכתי מונו שישה דיינים חדשים. לכאורה, המינוי התאפשר בזכות "פשרה" בדמות ייצוג לשלושה מגזרים: שני דיינים חרדים-אשכנזים, שניים חרדים-ספרדים ושניים "סרוגים". לכאורה, הייצוג למגזר הדתי-לאומי, גם אם הוא מסתכם בשליש, צריך היה להיות משמח, אלא שכפי שלמדנו בעבר – סוג הבד שממנו עשויה הכיפה איננו מלמד בהכרח על העמדות של מי שחובש אותה.
אחד מן הדיינים שהתמנה אמש, שנמנה על שני אלו שהוגדרו בתור "סרוגים", כתב בעבר כך על סוגיית גיור הקטינים: "על הרבנים להתחשב בכך שיש ציבור גדול שהוא הציבור החרדי, וגם חלק מהציבור הדתי לאומי, שלא מקבל גיורים אלו. אם הרבנים ינקטו עמדה שלא מתקבלת על דעת רבים מהרבנים, הרי הם יגרמו עוול גדול לעַם ישראל וגם לגרים. בכך הם יגרמו שיפסלו את כל הגרים שיתגיירו בבתי דין אלו. אפילו אחד שיתגייר לשם שמים, יחששו שהגיור לא היה כהלכה".
לא כאן המקום להיכנס לעומק הדיון ההלכתי בנוגע לגיור קטינים. עם זאת, ראוי בעיני להעיר על דבריו שתי הערות חשובות. ראשית, גדולי הפוסקים של הדור האחרון, וביניהם הרב משה פיינשטיין זצ"ל, הרב עובדיה יוסף זצ"ל והרב נחום רבינוביץ' זצ"ל, סברו כי גיור קטינים תקף לכל דבר ועניין, על אף ששלושתם נהגו לחבוש כיפות מסוגים שונים. אם כבר, ישנה עמדה אחרת שלא הייתה מתקבלת על ידי שלושתם – האפשרות לבטל גיור בדיעבד, כפי שקובע אותו דיין שיעשה לגיור שרבנים כלשהם חלוקים עליו.
שנית, וזו הנקודה החשובה בנוגע למינוי שפורסם, לגבי הטענה כי יש לפסוק רק באופן שיקבל את הסכמת הציבור החרדי. הלכה למעשה, טענה זו שומטת את הקרקע תחת האפשרות של פסיקת הלכה מבית הציבור הדתי לאומי. יתרה מזו, יש בדברים אלו ביטוי עמוק של תפיסת עולם הפוכה לחלוטין לבשורה הגדולה של הציונות הדתית: מבט מפוכח על המציאות, ופסיקת הלכה אחראית על כלל ישראל, שמכירה הן בברכה הגדולה של קיבוץ גלויות והקמת מדינה יהודית והן באתגרי השעה שנובעים מכך. במקרה הזה, עשרות אלפי הילדים שנולדים עם זהות ושייכות לעם היהודי אך הם אינם יהודים על פי ההלכה.
אני סמוך ובטוח שששת הדיינים שמונו הינם תלמידי חכמים ישרים ומוכשרים, וכמובן שיש מקום לעמדותיהם בבית המדרש. אך השאלה החשובה כאן היא לא שאלת הייצוג או סוג הכיפה, אלא האם תפיסת העולם שבאה לידי ביטוי היא תפיסת עולם שבה החזיקו גדולי הרבנים, אשר רואה לנגד עיניה את המשמעות של צרכי השעה, ובמיוחד את האחריות כלפי העם היהודי היושב בציון.
סבב המינויים האחרון בא על חשבונם של המתגיירים, ובפרט על חשבונם של הילדים המתגיירים. בטווח הארוך הפגיעה היא איננה רק בהם, אלא באחדותו של עם ישראל ובצורך הלאומי למנוע התבוללות. במקום להתבסס על פשרה פוליטית בין המגזרים השונים, על הממסד הדתי בכלל, ומערך הגיור בפרט, להתמקד במשימה חשובה הרבה יותר – שמירת המשכיותו של העם היהודי.
הרב שאול פרבר הוא יו"ר ארגון 'עתים' וממייסדי רשת בתי הדין 'גיור כהלכה'