הפרדה בין דת ומדינה - גרסת ש"ס

"הרבנות שייכת לעם ישראל, היא צריכה לפעול בתוך המסגרות המקובלות במדינת ישראל. היא אינה יכולה להינתק". הצעת חוק של ש"ס מבקשת להפריד בין דת ומדינה, ולהסיר את הפיקוח הציבורי מעל בתי הדין הרבניים | דעה

חדשות כיפה אלעד קפלן 01/11/20 07:57 יד בחשון התשפא

הפרדה בין דת ומדינה - גרסת ש"ס
בית הדין הרבני בתל אביב, צילום: מרים אלסטר/פלאש 90

יש הרבה דרכים להפריד בין דת ומדינה. הצעת חוק חדשה של סיעת ש"ס היא אחת מהן. הצעת החוק, שהגישו חברי הכנסת ינון אזולאי ומשה ארבל, מבקשת לנתק בין בתי הדין הרבניים לבין גופי המדינה האחרים, ובכך להסיר מהם את הפיקוח הציבורי. זוהי אמנם לא הפרדה בין דת ומדינה במובן אליו התרגלנו, אך דווקא ההשלכות של ההצעה הזו על שירותי הדת עלולות להיות חמורות.

ההצעה הוגשה, כפי שנכתב בדברי ההסבר, בעקבות דברי נציב התלונות על השופטים והדיינים, השופט אורי שהם, כי על הוועדה לבחירת דיינים להתכנס ולקבוע אם הרב הראשי יצחק יוסף ראוי להמשיך לשמש כדיין. דרישה זו באה לאחר שורה של אמירות קשות, שמעלות סימן שאלה בנוגע ליכולתו של הרב יוסף להמשיך לכהן בתפקיד שיפוטי בערכאה שבשעריה באים אנשים מכל חלקי החברה הישראלית.

הצעת החוק מבקשת לסלול מסלול עוקף מדינה: בתי הדין הרבניים ישפטו את עצמם. במקום נציב תלונות, שאחראי על כלל המחזיקים בתפקידים שיפוטיים במדינה, יכהן בתפקיד זה מי שבחרו השר לשירותי דת ונשיא בית הדין הרבני הגדול כאחד. לכבס את הכביסה המלוכלכת בתוך הבית.

אולם, תפקידנו לשאול – מהו הבית? למי שייכת הרבנות? אם הרבנות שייכת לעם ישראל, היא צריכה לפעול בתוך המסגרות המקובלות במדינת ישראל. היא אינה יכולה להינתק. דין אחד לשופטים ולדיינים. אם מנתקים בין בתי הדין הרבניים והרבנות לבין המדינה, ויוצרים אוטונומיה ללא ביקורת חיצונית, אפשר אולי להמשיך ליהנות ממימון המדינה כפי שנהנים בתי דין דתיים במדינות רבות בעולם, אך זוהי איננה רבנות ישראלית. זו הפרדת דת ומדינה דה-פקטו.

לשרת את כלל קהילות ישראל זה מורכב, זה לא מתאים לכל אחד. לכהן בתפקיד רבני ציבורי דורש אחריות רבה, סבלנות והרבה אהבת ישראל. ישנם תלמידי חכמים שראוי שישבו בבית המדרש או ישרתו קהילה מסוימת, אך הם אינם מתאימים לעבודה עם כלל החברה. כאשר מדובר ברבנות הראשית לישראל, על העומדים בראשה להיות קשובים ומכבדים כלפי עם ישראל.

חברי הכנסת של ש"ס התבלבלו. אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. ישנה אפשרות להיות מחוברים לציבור, לתקן את הכשלים בממסד הדתי ולעבוד למען מינוי רבנים מתאימים לתפקיד, וישנה אפשרות אחרת להפריד בין דת ומדינה ולפעול מחוץ למערכת הציבורית, כפי שעושים בתי דין ורבנים בקהילות בתפוצות. בעקבות התנהלותם המנותקת של גורמים מסוימים בממסד הדתי, אנשים רבים בוחרים באופציה האחרונה ומעדיפים לוותר על מוסדות הדת הרשמיים. בכדי לשמור על כבודה ומעמדה של הרבנות, נדרשת גישה אחרת – שמחברת, ולא מנתקת, בין הרבנות לבין העם, על כל גווניו.

עו"ד אלעד קפלן הוא מנהל ארגון 'עתים'