ימים נוראים: זהו לא תרגיל

אלעד קפלן, מנהל ארגון 'עתים', מסביר כי מתכונת התפילות בצל הקורונה מחייבת אותנו להקפיד על ההנחיות ולהסיר כל ספק של פגיעה, גם ללא יודעין, באלו שאנו מתפללים לצדם או באים בקרבתם

חדשות כיפה אלעד קפלן 14/09/20 12:39 כה באלול התשפ

ימים נוראים: זהו לא תרגיל
חודש אלול, צילום: shutterstock

מדי שנה אנו מתכנסים בימים הנוראים לתפילה ותחנונים. אנו מתרגלים אמירת סליחה ומחילה, ומקווים שהתפילה תביא לידי מעשה וכוונה. אולם, השנה הימים הנוראים אינם תרגולת. בשנה זו להתנהלות שלנו, וגם לאופן תפילתנו, יש השלכות מעשיות והרות גורל.

בשל מצב המגיפה אנו נידרש להתפלל במתכונת מצומצמת ומקוצרת. הנחיות אלו חיוניות בכדי שבשעת אמירת "חטאנו, עוינו, פשענו, צררנו", לא נחטא במילים אלו ממש כאשר נחרוץ בהבל פינו את דינו של אחד הסובבים אותנו או מי מבני משפחתו. ביום הדין, כאשר אנו מייחלים לברכה, הצלחה ורפואה, יש להסיר מעצמנו כל ספק של פגיעה, גם ללא יודעין, באלו שאנו מתפללים לצדם או באים בקרבתם.

השנה, אין זה מספיק להכות על חטא שחטאנו בקלות ראש, עלינו באמת לא להקל ראש. חשוב יותר מהכאה על חטא שחטאנו בטיפשות פה או בביטוי שפתים, לחשוב כיצד דברים שאמרנו או כתבנו עלולים להוביל לאותה קלות ראש. איננו זקוקים להצהרה שחטאנו ביוהרה או צרות עין, אלא להפסיק להצר עין. עלינו לקבל על עצמנו להיות "פראיירים", שמקפידים על פיקוח נפש קלה כבחמורה. גם כשאחרים מפזזים בהפגנות ובחתונות, לא נהיה אלו ששואלים למה הם כן ואנחנו לא, אלא כיצד אנו יכולים להחמיר על עצמנו כדי לשמור על כלל החברה.

ראוי שנעצור ונהרהר בכך שיש חטאים "ביודעים ובלא יודעים". איננו רוצים להיות אלו שמדביקים אחרים. גם אם לא התכוונו, או אפילו ידענו, אין זה פוטר אותנו מלקחת אחריות. ערבות הדדית מעולם לא הייתה נחוצה או מוחשית יותר.

חשוב מכל הוא להמיר את הזעקה "אל תשליכני לעת זקנה, ככלות כחי אל תעזבני" לכדי מעשה. בשבועות האחרונים שמענו לא פעם אמירות שמזלזלות בסכנת המגיפה משום שהיא פוגעת בעיקר בזקנים. אל מול קולות אלו יש לדרוש התנהלות שמכבדת ומאדירה את זקני העם. אנשים יראי שמיים אינם בוחנים את טיבם של אנשים לפי כושרם לעבוד ולפרנס, אלא מפארים את אוצר החכמה שמביא הדור המבוגר לחברה כולה. זוהי חובתנו לעמוד לצדם ויש לא מעט שאנו יכולים לעשות, החל משמירה על בריאותם ועד לדאגה לחוסנם הנפשי בימים קשים של בדידות וריחוק. יש בכך מצווה גדולה, שעולה על כל תפילה.

חייבים להכיר בכך שבהקפדה על נהלי בריאות יש פגיעה בחוויית התפילה. ההתכנסות והשירה שמלווה את תפילות הימים הנוראיים תחסר השנה מאוד. אולם, איננו מקיימים מצוות בשביל החוויה, אלא משום שכך אנו מחויבים. המציאות השנה מחייבת אותנו יותר מתמיד ליראת שמיים והצנע לכת, גם בעבודת ה'. זהו ניסיון גדול ומי ייתן ונעמוד בו ונזכה לרחמי שמיים.
 

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן