ביום שני בשעה 20:30, שלוש שעות וחצי לפני פקיעת המועד האחרון להעברת התקציב, התייצב בני גנץ בנאום תוקפני, שם בישר כי כחול לבן תצביע פשרת האוזר. דקות ספורות לפני, נתניהו פרסם סרטון ושם סיפר כי הנחה את חברי הכנסת של הליכוד להצביע בעד הפשרה. מהרגע הזה היה ברור שבעוד ארבעה חודשים, ככל הנראה, הכנסת תתפזר ומדינת ישראל תלך לבחירות. כבר למחרת, יו"ר הקואליציה ח"כ מיקי זוהר תקף את כחול לבן, כך שלניסיון להחיות את ממשלת האחדות הזו אין הרבה סיכוי.
בליכוד הבינו שהמשימה שלהם ב-120 הימים הקרובים היא לחתוך משמעותית את כמות המנדטים של ימינה, שהסקרים מנבאים לה עד 19 מנדטים. בחסות הניהול הקלוקל של משבר הקורונה, בנט מצליח למצב את עצמו כמנהיג אלטרנטיבי לימין, יתר על כן, בהדרגה מתקבעת התודעה שאפשר להמליץ על מועמד אחר לראשות הממשלה, שהוא לא נתניהו, ולא להיות מואשם באופן מיידי כשמאלן. ראש הממשלה לא יכול לסבול את זה, ולכן יעשה הכל כדי למנוע זאת, והחל להפעיל את כל המנגנונים לרמיסת ימינה.
אחת הסיבות המרכזיות של נתניהו לדחות את הבחירות היא הזינוק של ימינה והפחד שהדבר יקבל אחיזה במציאות, ישנן כמה דרכים מרכזיות להרוס לימינה את הנסיקה. הדרך הראשונה היא לייבש אותה במדבר האופוזיציוני, ולפייד כל יוזמה ימנית או דתית שעלולה להביך את גוש הימין וליצור עוד משברים קואליציוניים, שמעניקים נקודות לימינה.
המאמצים הללו התחילו בפיצול הכוחות בתוך הסיעה כאשר ביום רביעי, לראשונה, סמוטריץ' החליט להוריד את ההצעה שלו לתיקון חוק השבות מסדר היום, לאחר שנענה לבקשת שר הפנים אריה דרעי להביא את החוק לדיון בוועדת השרים לחקיקה, על מנת לקדמו בתמיכת הקואליציה. אומנם מדובר בחוק רגיש שקרוב לליבו של סמוטריץ', והקואליציה הזו לא יכולה להרשות לעצמה יותר מידי משברים, אבל יותר מכך - גוש הימין רוצה לקרב את יו"ר האיחוד הלאומי ולהפריד בינו לבין בנט. החרדים הצליחו לגדוע את המשבר עוד בטרם החל לצבור תאוצה על ידי התערבותו של דרעי, וכולם יודעים שהוא לא נזעק בכל פעם לעזרה מול ימינה, אלא כשיש אירוע מיוחד. במצב כזה כל היכולת של ימינה לאתגר את הממשלה נעלמת.
אחת הסיבות שימינה עולה לכותרות בכל פעם היא המבוכה שהיא גורמת לקואליציה. ללא זה, המדבר האופוזיציוני יכול להיות עייף ומתסכל למדי, אך בעיקר מקום בו חברי כנסת נשכחים מעיני הציבור ויורדים במנדטים.
סיעת ימינהצילום: כיפה
ימינה, כידוע, היא סיעה המורכבת משתי מפלגות - הימין החדש והאיחוד הלאומי. הם מנסים להראות שיש הרמוניה בין הצדדים ושיתוף פעולה מתמיד, אך לא סתם לא תשמעו את הימין החדש מדברים על איחוד וגם סמוטריץ' הוריד את הרגל מהגז בנושא, למרות שלפני הבחירות שם את זה בראש סדר העדיפויות. בליכוד מזהים את הסדקים ופועלים להגדילם.
ימינה צריכה להזדרז ולהראות יציבות בשורות. ולא מספיקות רק מילים, הסיעה צריכה להראות שיתוף פעולה. כיום סיעת ימינה היא הסיעה היחידה שלא מקיימת ישיבות סיעה שבועיות תקשורתיות ואינה מקבלת זמן מסך קריטי בערוץ הכנסת. התופעה הזו אינה מתרחשת במקרה, יהיה מאוד קשה לתת לשלושה מתוך חמישה חברי כנסת שרואים עצמם כמנהיגי המפלגה לדבר בלי שזה יראה מגוחך, כך טוענים גורמים במפלגה. אך לפי שעה כל חבר כנסת פועל באופן עצמאי ולא נראה שיש משהו מאחד.
דבר נוסף שבליכוד יכולים לעשותף הוא לתקוף חזיתית את שקד ובנט. ח"כי ושרי הליכוד כבר החלו בכך כאשר שקד אמרה בראיון לגלי צה"ל שיש סיכוי שימינה ימליצו על נתניהו. שרת התחבורה רגב וחבר הכנסת קרעי מיהרו לצייץ נגדה בטוויטר והזכירו שבשלב האחרון של הקמת ממשלת האחדות ימינה לא המליצו על נתניהו ונשארו מחוץ לקואליציה.
חוסר הבהירות והאחידות במסרים עלול להוביל למעידות רבות. ולכן אם בימינה חשבו שיש להם ארבעה חודשים לנוח, המצב הוא בדיוק הפוך. חברי הסיעה צריכים לחשוב לאן פניהם מועדות, כולל איחוד בציונות הדתית ופריימריז פתוחים. הבעיה שבנט לא יסכים להתמודד בפריימריז כאלו, וכך שחקן משמעותי יוצא מהזירה. הבית היהודי הופכת פחות ופחות רלוונטית, אך היא עדיין מותג ולכן ישנו סיכוי לחיבור רק בציונות הדתית, ועם הימין החדש זה יהיה חיבור לרשימה משותפת כמו עכשיו.
המצב בו ימינה מגיעה לא מוכנה לא יכול להימשך לאורך זמן, בליכוד תפסו אותם לא מוכנים, וזה עלול לגרור לאיבוד מנדטים. בנט שב וחוזר על הסיסמה 'לא פרנסה - לא מעניין', ומתעסק בעיקר בטיפול עוקף במשבר הקורונה. אבל עם כל הכבוד לפרנסה, צריך להתחיל לדבר פוליטיקה.
בדיוק כמו הליכוד, גם ימינה צריכה להתחיל בקרוב את קמפיין הבחירות שלה, אלו יכולים להיות ארבעה חודשים בהם נראה אותה יורדת בהדרגה חזרה למספר חד ספרתי במנדטים, או שהם יכולים למנף את הזמן הזה לחיזוק מסרים ואיחוד השורות. לתחושתי, הם עומדים לפספס את ההזדמנות להיות מפלגה גדולה באמת.