הרב שטיינזלץ: עזרא הסופר (המחוייך)של דורנו

את השם של הרב שטיינזלץ שמעתי לראשונה בבית מאבי ז"ל שהיה ספרן בבית הכנסת ישורון בירושלים והיה מספר על האיש המיוחד שפוקד את הספריה שעות רבות. רק מאוחר יותר הבנתי שמדובר באחד מענקי הרוח של דורנו

אחד האתגרים הגדולים של דורנו הוא הצורך בתיווך התורה לעולמנו. לא מדובר רק בפערי שפה בין עברית עכשווית לארמית תלמודית עתיקה. זה לא רק פער היסטורי בין עולם תזזיתי ומשוכלל לעולם ישן ואטי. מדובר בפער תרבותי עמוק בין מה שנדמה כתורה המתעמקת בזוטות של מה בכך ויסודות העולם לעולם קליל וזורם המתענין בכאן ועכשיו שאינו חפץ בהעמקות מיותרות וחופרות לטעמו. מדובר בפער בין מה שנתפס כעולם כבד ורציני מול עולם זורם ושטחי.

הרב עדין הבין כי המשימה המרכזית של דורנו היא הנגשת התורה לדור הצעיר בכל הרבדים. שפה, תרבות וחיוך. כשהוא החל במפעל התרגום של התלמוד ,בקרוהו רבים, בין היתר טענו כנגדו כיצד הוא מעיז לפגוע ב-"צורת הדף התלמודי הקדוש של דפוס וילנה", כאילו קבלנוהו מסיני. אחרים לא אהבו את ההערות המחקריות של על התלמוד. היו רבים מגדולי ישראל שהחרימוהו כפשוטו. באבל ממש כמו הרמב"ם ועזרא בדורם ,הוא לא שת ליבו לביקורת. היה נחוש להשלים את משימת הקודש שזיכתה אותנו באוצר הגדול של התורה. כשעזרא שינה את כתב התורה המקורי היה בכך מהפיכה היסטורית כפי שכתב הרב מאיר שמחה מדוינסק "כי מצאנו בעזרא ששינה הכתב. והוא כי באמת יאות לפי משפטי התורה אשר התורה תהא מסורה ביד הכהנים הלויים, והזקנים אשר יש בהם כל מכמני השלמות, והפרושים היושבים בירושלים. וכל מי שנדבו לבו להתקרב אל התורה יבא לירושלים, "לשנות את הכתב ולהנגיש את התורה לכל החפץ בכך יש בזה ברכה גדולה ,אבל גם סכנה בצידה. יהיו כאלה שאינם ראויים לכך ועכשיו יוכלו לנצל את חכמת התורה לרעה.גם בפני הרב עדין היתה דילמה זו, אבל ההחלטה התקבלה ,והיום אנו רואים את הברכה הגדולה שהביאה עימה .אבל הרב עדין לא היה רק איש של חזון ומעוף. הוא היה איש של חיוך ושמחה. זכיתי להופיע איתו בפאנל בפסטיבל "לא בשמים" וקשה לתאר כמה חיוכים העלה על פניהם של רבים וטובים בקוריוזים שסיפר על עצמו כנער לא דתי בתיכון ,משובות נעוריו וובלי להניד עפעף לעבור לנושאים עמוקים ורציניים.

הרב עדין היה תלמיד חכם ואינטלקטואל אמיתי ,אבל באותה שעה קשוב עד מאד לצורכי עמו בארץ ובתפוצות. תחת השלטון הקומוניסטי המתמוטט הקים ישיבה לגברים ונשים שיוכלו ללמוד שם תורה ולהתחזק במצוות. כרב צעיר במושב בני דרום אני זוכר את עצמי מתגייס ללמד בישיבתו שם לכמה שבועות. מאוחר יותר הזמינני למשרדו כדי לשוחח על בעיות הגיור במדינת ישראל של עולי ברית המועצות. "אל תפחד ממה שיגידו", אמר בחיוך. תראה מה אמרו עלי.תאמין בדרכך ועשה כפי אמונתך. ראיתי אדם שחרף הקשיים הפיזיים והאחרים איתם הוא מתמודד ממשיך לדאוג גם המצבים משבריים לעם ישראל ולעתידו באחריות ובאמונה.

יהי זכרו ברוך