הליך הבחירות בארה"ב נמצא בעיצומו. לקראת הבחירות הכלליות בנובמבר, בו ייבחר הנשיא לארבעת השנים הבאות, מתקיים פריימריז במפלגות הגדולות, שיכריע את זהות המועמדים בכל מחוז ומדינה לבתי הנבחרים של ארה"ב, הקונגרס והסנאט.
אין מחלוקת כי תוצאות הפריימריז הדמוקרטיים במחוז בחירה מס' 16 בניו-יורק לא יכריעו איזו מפלגה תחזיק בשליטה בבית הנבחרים, שמונה 435 חברים. ההזדהות של רוב אזרחי המחוז עם המפלגה הדמוקרטית תביא כנראה לבחירתו של נציג המפלגה ללא תלות בזהותו. עם זאת, תוצאות הפריימריז הביאו שינוי פנים-מפלגתי משמעותי. החלפתו של נציג המפלגה בקונגרס במשך 32 השנים האחרונות – 16 קדנציות של שנתיים – צריכה להטריד גם את הישראלים.
מי שאיבד את מקומו הוא אחד מגדולי תומכינו, אליוט אנגל, שקידם את ההכרה בירושלים המאוחדת כבירת ישראל שנים רבות לפני שהנשיא טראמפ העביר את השגרירות. את מקומו יתפוס ג'אמל בוומן, מנהל בית ספר ששייך לאגף הפרוגרסיבי המתחזק בתוך המפלגה הדמוקרטית, שהשמיע לא פעם ביקורת חריפה על מדינת ישראל ואף ביקש לסייג את התמיכה הכלכלית שניתנת על ידי הממשל בארה"ב למערכת הביטחון.
המהפך בפריימריז הוא חלק משינוי שמתרחש במפלגה הדמוקרטית, שקשור בראש ובראשונה לתמורות דמוגרפיות וערכיות בחברה האמריקאית. עם זאת, שינוי זה משליך גם על עתידה של התמיכה הדו-מפלגתית ההיסטורית במדינת ישראל. תמיכת שתי המפלגות, הרפובליקאית והדמוקרטית, חשובה למדינת ישראל מסיבות רבות, ביטחוניות וחברתיות. זאת, בפרט, כאשר איננו יודעים מי יהיה הנשיא בתחילת שנת 2021, והתחזיות כיום מצביעות כי ישנו סיכוי גדול שהמפלגה הדמוקרטית תחזיק בכל שדרות ההנהגה.
התמיכה במדינת ישראל בקרב המפלגה הרפובליקנית הולכת ומתחזקת, בפרט בהשוואה לתמיכה הדועכת במפלגה הדמוקרטית. מגמה זו אמנם הובילה לשורה של צעדים היסטוריים של הנשיא טראמפ, אולם יש בה גם סכנה. כאשר ראש הממשלה נתניהו נתפס בקרב רוב הציבור בארה"ב כמי שמסייע למועמד הרפובליקני, גם על חשבון נציגי המפלגה הדמוקרטית היריבה, זה גורר את ישראל למשחק פוליטי ממנו לא קל לצאת. במציאות השסועה של החברה והפוליטיקה בארה"ב, ההזדהות הישראלית עם מפלגה אחת מובילה בהכרח לחיזוק מגמת הניכור בתוך המפלגה היריבה.
יתרה מכך, להזדהות עם מפלגה אחת בלבד יש השפעה על השותפות שלנו עם יהדות ארה"ב, הקהילה היהודית הגדולה מחוץ לישראל. קולות היהודים מתחלקים בין שתי המפלגות, אך ישנה תמיכה גדולה יותר במפלגה הדמוקרטית. מדינת העם היהודי צריכה לבנות גשרים בין הקהילות ואינה יכולה להרשות לעצמה לבחור צדדים במערכת פוליטית זרה, תוך יצירת ניכור אצל יהודים עם עמדות אחרות.
יפה היה להישמע לעצתו של ישעיהו הנביא לאחז מלך יהודה, כאשר התלבט אם להיכנע בפני אשור או לכרות ברית כנגדו – "השמר והשקט" (ז, ד). לא צריך לבחור צד. אין לסבך את גורלו של העם היהודי במאבק בין המעצמות. גם המפלגות הגדולות בארה"ב הן שתי מעצמות, שנאבקות על הובלתה של מעצמת-על. אם לוקחים צד, יש לכך השלכות. במאבק הזה מדינת ישראל אינה צריכה לעמוד בתווך.
עו"ד אלעד קפלן הוא מנהל ארגון 'עתים'