'תשעה באב, מפני מה חרב'? זו לא מימרא של חז"ל, זו תקווה. תקווה שנגיע לעת שתשעה באב העצוב יחרב ויהפוך לתשעה באב השמח. ע"פ המסורת, כשיבנה בית המקדש השלישי, יהפוך תשעה באב מיום של אבל לאומי, ליום של שמחה לאומית. ובשביל שזה יקרה - צריך את כובד המשקל מול חורבן הבית - אהבת חינם. בית שנחרב בגלל שנאת חינם, יבנה בגלל אהבת חינם.
זה הזמן של כולנו: חרדים, חילונים ודתיים - להוקיע מתוכנו את תופסי הכותרת מימין ומשמאל - אלו שפעם אחר פעם מסיתים כנגד מגזר שלם בחברה הישראלית ואנו מקבלים את דבריהם בשתיקה. הגיע הזמן שנסביר להם, שאומנם, זה יגרום להם לסיקור תקשורתי. אבל הם הורסים לנו דברים יותר חשובים מסיקור תקשורתי, ומעתה - הם לא יקבלו עוד את הבמה שלנו.
מסופר על פריץ אחד ממדינת ולוז'ו שפיקד על בניית ארמון למלך המדינה לופקוס השלישי. ע"פ תכנון המהנדסים, מיקום הארמון היה צריך להיות דרומית לקריל, העיר הסמוכה לעיר הבירה ולוז'ו. מיטב הציוד הוזמן וכשנתיים ימים הוקצו לפועלים המסורים, על-מנת לבנות את הארמון המפואר. כאשר כאלפיים וחמש-מאות פועלים עמלו לילות כימים על בניית הארמון. שבוע לפני גמר המלאכה, בסוף השנה השנייה, הוזמנה התקשורת הבינלאומית לסקר את בניית הארמון המפואר. אלפי אנשי תקשורת הגיעו למקום: וואלה! לצד הBBC. ערוץ 2 לצד הסקי-ניוז. ואז, לפתע, הגיח אחד הפועלים עם הטרקטור הכבד בו שהה, ופשוט נכנס בארמון בחוזקה פעם אחר פעם. עבודה של שנתיים נמוגה ברגע אחד! כעת, למי יופנה הסיקור התקשורתי הרחב? לאלפיים וחמש-מאות הפועלים שעמלו בחום ובקור, בשלג ובטל, כדי שהארמון יוצב בתפארתו? או שמא, לאותו שוטה, שברגע אחד הרס עבודה של שנתיים? בוודאי שלאותו שוטה. וכעת, מה נגיד לאותו שוטה רגע לאחר שיעצרו אותו? האם נשתוק או נגיד לו יישר כח, או שמא נצעק עליו בכעס: למה?! למה עשית את זה?!
בתשעה באב לא לומדים תורה - תשעה באב הוא של כולנו. זה הזמן שנבין, שאנו מעודדים את אלו שהורסים את בניית הבניין המפואר - בית המקדש. את הבניין המפואר - ערבות הדדית. זה הזמן שפסיק לשתוק או לתמוך במסיתים ונזעם על כל אלה שמנסים לתפוס כותרות ע"י הסתה כנגד מגזרים בעם ישראל: למה?! למה אתם עושים את זה?! תנו לנו לחיות ביחד, באהבה, בערבות הדדית. תנו לעם ישראל את מה שהוא מחכה לו כבר מאות שנים - בית המקדש השלישי.
הכותב הוא איש תקשורת חרדי. ממקימי פורום 'מדברים - מדברים, מקשיבים, מבינים'