בימים האחרונים אנו עדים לגל הסתה פרוע ומופקר התוקף ומשסע כל מי שבבערותו כי רבה, שייך לחוגי נאמני ואוהבי הארץ האלים ועוד מוסיף חטא על פשע-והוא אינו מוכן להכיר בתביעות ה"גאים" ולפגוע ולשנות את תפיסת המשפחה המסורתית.
נאמר מיד ובלשון ברורה וחדה- אנו מוקיעים, סולדים ומתנגדים לכל סוג של אלימות!
אין ולא תהיה בנו שום הבנה והצדקה למעשי אלימות שנעשו, כנגד כל אדם הנברא בצלם אלוקים. אלו מעשי תועבה במובן הכי גרוע שלהם.
יחד עם זאת, נאמר בקול ברור לא פחות- לא ניתן לתפיסות הזרות לרוחנו, ערכינו וזהותנו ההיסטורית לנסות להשליט על רובו של העם את השקפות עולמם, במסווה של קבלת האחר.
היעלה על הדעת לאפשר לאישי ציבור לבוא ולהביע את התנגדותם למעשי אלימות רק אם יחתמו מראש על הכרה בלהטבי"ם?
ציבור המתיישבים צריך להביע גינויים בצורה שונה מכל אדם אחר, כיוון שהוא מאמין בזכותנו על הארץ?
אסור למישהו לחשוב ש"הגאים" טועים ומטעים בתפיסתם ויחד עם זאת אנו שותפים לקריאה לנהל ויכוח זה בצורה עניינית ורגישה?
קבלת האחר זה רק אם הוא מקבל את השקפת עולמך ומבטל דעתו מפניה ולא מעז לחשוב אחרת?
זוהי בריונות תרבותית באצטלה של נאורות.
האם מישהו מעלה על דעתו למשל שאנשי קיבוץ מסוים שנעשה בו לפני כמה שנים אונס אכזרי ע"י בני נוער, יורשו להשתתף בעצרת כנגד אלימות רק אם יוקיעו בכתב את אותם צעירים שהורשעו במעשה?
רק לפני כמה שבועות שמענו אמנים המביעים את דעתם הנאורה על האחר. האם המגנים אותם דרשו מהם לחתום על הסכמתם להקמת יישובים או בתי כנסת בשומרון-כתנאי לסליחה?
בריונות תרבותית זו לא החלה היום.
כולנו זוכרים את האווירה סביב הרצח הנתעב של רבין ז"ל. הרגשה זו חוזרת גם בימים אלו.
חרדים לא מורשים לעבור בקרבת עצרות נגד אלימות וחובשי כיפה באשר הם-מלווים בשוטרים בהליכתם במדרחוב בבירת ישראל (כי צריך לנקוט במשנה זהירות בימים שכאלה, וכיפה כידוע, זה סממן אלים ביסודו...).
חברים מאגודת הלהטבי"ם "פוצצו" כנסי בחירות של הבית היהודי-כיוון שסירבו להביע הכרה בהם ודרכם. לא זכורה לי קריאה ציבורית לחשבון נפש מצדם על מעשי אלימות רעיונית זו...
האחר הוא אני? תלוי. אם הוא מקבל את הגישה הפתוחה והנאורה של הציבור שהחליט שזה הוא- ניתן לו אפשרות (וכנראה שאח"כ נזרוק אותו, כי בכ"ז יש בוודאי צלקות מהעבר החשוך).
אבל אם האחר ההזוי הזה, ימשיך להאמין בערכי הנצח של העם היהודי, ימשיך להאמין שהמדינה היא יהודית וערכית ביסודה, ומותר לחשוב, שזכויות הכלל קודמות לזכויות הפרט, ושכל ערך ותפיסה נמדדים ע"פ רמת הקשר שלהם לתורה- אז לא נוכל לאפשר לו כמובן את התואר-אחר. יש גבול להכלה!
ייזכר לטוב חה"כ סמוטריץ', העומד כמעט לבדו לצערנו, מול גלי הסתה פרועים ונאורים-ואומר את דעתו הערכית ללא מורה.
לא נירא ולא נחת, נמשיך להאמין ולפעול, נמשיך להביע את ערכינו בזקיפות קומה, נגנה ונוקיע כל אלימות-פיזית ומחשבתית, ונשתדל להיאבק על אמיתות חיינו בגבורה וענווה, שליחות ותקווה טובה.
הכותב חבר בארגון ליב"ה-לחיזוק זהותה היהודית של המדינה במרחב הציבורי.