לא נעים להעביר ביקורת דווקא ביום שכזה, בו בנט חוטף אש צולבת מכל כיוון על ההחלטה לשריין את אלי אוחנה, אך האמת צריכה להיאמר. מנהיג מפלגת הבית היהודי, נפתלי בנט, עשה שלוש טעויות קשות שעולות לו במסמוס כל הנסיקה בסקרים לה הוא זכה בתקופת צוק איתן.
הטעות הראשונה, היא הזלזול בכוחם של החרדלי''ם. מבחינה אלקטוראלית בנט צודק - החרדלי''ם שווים כשלושה מנדטים וכדי להגיע להנהגה הוא צריך עשרים מנדטים של מסורתיים וחילוניים שלא בדיוק אוהבים קו נוקשה בענייני דת ומדינה. אך בסופו של יום, בנט גם שריין את תקומה, גם קיבל רשימה תורנית באופן יחסי וגם סופג זליגה, איטית אך יציבה, למפלגת 'יחד'. אם לא די בכך הוא נאלץ להתגונן, כמעט מדי יום, בפני האשמות תקשורתיות על אמירות קיצוניות של החצר האחורית שלו, אותה המפלגה הרשמית מקפידה להסתיר. המסר מהציונות הדתית הקלאסית הוא ברור - אוהבים אותך נפתלי, מרוצים מההנהגה שלך, אך לפני הכל ואחרי הכל אנו דתיים לאומיים שאוהבים ומכבדים רבנים, גם חרדים, והתעלמות מהם לא תעבור בשתיקה. אל תיקח אותנו כמובן מאליו ותתפנה לכבוש את לב צעירי תל אביב.
הטעות השנייה היא הקמפיין. את מה שדרעי, המתמקד במסרים חברתיים-כלכליים כי זה מה שמעסיק באמת את עם ישראל, הצליח להבין, בנט עדיין לא הפנים. הנוסחה היא פשוטה - קמפיין מדיני סוחב קולות מהליכוד ולא מחזק את גוש הימין, אך קמפיין חברתי כלכלי, עם מסר יהודי של עזרה לחלש, ימשוך קולות מגוש המרכז, הגוש הקריטי בבחירות הללו, ויחזק את הימין. ההתמקדות של בנט ה'לא מתנצל' בעניינים מדיניים מראה גם היא על התעלמות מסוימת מצורכי הציונות הדתית שרבים ממנה מתעניינים יותר בשאלה איך הם יסגרו את החודש מאשר בשאלה האקוטית של הקמת מדינה פלסטינית, שכרגע בכל מקרה לא עומדת על הפרק.
עוד לא מאוחר. יש מספיק זמן עד הבחירות כדי לעשות פרסה ולהתמקד במסרים חברתיים, משיפור תנאי עובדי הקבלן ועד הגדלת היצע הדירות של אורי אריאל, שבקלות יכולים לסחוב ארבעה מנדטים מכחלון הנוסע על אדי הדלק של המהפכה הסלולרית ולא מצליח להמריא. מה גם, שלבית היהודי כמפלגה דתית ישנה אפשרות לשלב את המסרים החברתיים בערכים יהודים, לצטט מקורות בעד עזרה לחלש, וכך להרוויח תמיכה של אוכלוסיות מוחלשות שברובן נוטות למסורת ולזהות היהודית.
הטעות השלישית, בעיניי, היא ההתנפלות התוקפנית על התקשורת. אין ספק שהתקשורת המרכזית בישראל מוטה באופן חריג, אך בנט לא מהסס לפתוח במאבק חזיתי מול התקשורת. עם כל הכבוד לפייסבוק המשגשג של בנט, דרכו הוא מנסה לעקוף את האליטות, לתקשורת בישראל יש כוח גדול מדי, ולצאת מולם למלחמה ראש בראש זה לא הדבר הכי חכם בתקופת בחירות. מה גם, שהם לא צריכים להתאמץ הרבה כדי לחשוף אמירות עבר של חברי הבית היהודי, ממצעד הבהמות של סמוטריץ ועד התמיכה בהתנתקות של שחקן הרכש הטרי.
בואו נקווה שאם בנט ידאג לצורכי הציונות הדתית הקלאסית, יתמקד במסרים חברתיים-כלכליים ויירגע עם ההתקפות על התקשורת, הוא יצליח לשחזר את ימי הזוהר של צוק איתן, בהם הסקרים נתנו לו לגעת ברף עשרים המנדטים. למענו, למען הציונות הדתית ולמען עם ישראל כול