תמיכה בעמדה מסוימת במסגרת דיון הינה, כמובן, דבר לגיטימי. פרצופינו שונים, דעותינו שונות; אין לאיש מאתנו ציפייה, ואפילו אין בנו רצון, שתהיה תמימות-דעים בין כולנו בכל עניין. דווקא ההיפך הוא הנכון: אנו רואים ערך בחוסר-ההסכמה ובהבעת הדעות השונות, שכן בדרך זו אנו מחדדים את עמדותינו ומבררים את האמת לאשורה.
וכמו שתמיכה היא לגיטימית, גם תמיכה "קיצונית" יכולה להיות לגיטימית. "לעולם אל תתחרט על אמירת האמת", אמר הר' מקוצק; על האמת אין פשרות.
ועם זאת, לעיתים הבעת עמדה קיצונית יכולה להעיד על דברים נוספים, מלבד הזדהות מוחלטת עם העמדה המבוטאת. לעיתים, צד בוויכוח מביע עמדה כה נחרצת, שאדם מן השורה, שאיננו צד לדיון, המקשיב בצניעות למתרחש, יחוש שיש כאן משהו המסתתר מאחורי המילים, המתחבא מאחורי הקולות.
דוגמה לכך ניתן לראות בוויכוח הציבורי המתחולל מזה מספר חודשים בנוגע לחוק הגיור. וויכוח זה חצה, מזמן, את גבולות ה-"וויכוח הסביר".
יש לומר הדברים במפורש - רבני הר המור הם שעומדים מאחורי ההתנגדות המסיבית לחוק הגיור. הדרך שבה הם מתמודדים היא דרך הפחדות למיניהן על כניסת רפורמיים למערך המגייר, הפחדות שאין להן, כמובן, שום קשר למציאות. מכאן, יותר משטענותיהם הקיצוניות של רבני הר המור מעידות על התנגדותם לחוק הגיור, הן מבטאות עמדה עקרונית המתנגדת לגיורים בישראל. כך, התנגדו רבנים אלו לגיורי הרב גורן ולגיורי הרב דרוקמן בעבר, וכך הם מתנגדים לגיורי הרב רבינוביץ, הרב סתיו או הרב ריסקין כיום.
לגביי סכנת פיצול העם, בה מנפנפים רבני המור: בואו נאמר את האמת - כבר היום חלקים מהעם מבקשים להיעזר בספרי יוחסין לפני נישואיהם. הם אינם מכירים בגיורי הרבנות. הגיורים החדשים לא רלוונטיים לרובם של אותם קהלים, כיוון שגם כך הם אינם נישאים עם גרים. הדברים אינם קלים לאוזן, אך מחובתנו להסתכל לאמת בעיניים. רוב העם שמתחתן זה בזה יכיר בגיורים שיעשו על ידי רבנים אורתודוקסיים מוכרים וגדולים. ומכאן שהחשש לפיצול הינו תיאורטי בלבד, ונטול אחיזה במציאות.
לעומת זאת, הרבנים המצדדים בחוק הגיור מנסים לפתור את בעיית ההתבוללות ההולכת ופושה בקרבנו. אותם רבנים רואים איך בני קהילותיהם מפתחים קשרים עם חסרי הדת שנמצאים בקרבינו, ולכן מחפשים פיתרון. בניגוד למתנגדים, רבנים אלו בתוך עמם יושבים, ומודעים למציאות הנוכחית.
ולצד ה-"וויכוח ההלכתי", החוק הפך, אולי בעיקר, לזירת התגוששות פוליטית. אריה דרעי שולט בלשכת הרב הראשי, הראשון לציון, הרב יצחק יוסף. סגן שר הדתות הרב אלי בן דהן אמר במפורש, שכאשר ישב עם הרב יוסף בנושא חוק הגיור, דרעי היה שם כדי לוודא ש-"הדברים חס ושלום לא הולכים שלא לשביעות רצונו".
חשוב להבין: אין כאן "רק" את עתיד העם על השולחן, אלא יש כאן משהו "חשוב בהרבה": יש כאן כוח פוליטי ומאבק מול הבית היהודי. כאשר הרבנות הראשית נשלטת על ידי החרדים, לא מפתיע שרצון הפוליטיקאים החרדים הוא לשמר את המונופול תחת ידם. שם שמיים? לא שם. אולי תמצאו אותו במאבק על תקציב המדינה... בלשכת ראש הממשלה מנסים להבין איפה ירוויחו יותר נקודות פוליטיות. גם שם לא נראה שמצב הגרים בראש מעייניהם.
לצערנו, מי שבעיקר משלמים את המחיר של המלחמות הפוליטיות הם הגרים. זרע ישראל שרוצה להתקרב ליהדות, אך נסוג לאור הפוליטיקה והביורוקרטיה. איננו שוטים, ואיננו סוברים שברגע שיעבור החוק, מאות אלפי הגרים ינהרו לבתי הדין לגיור. אך עם זאת, אנו סוברים שכאשר תהיינה אפשרויות רחבות יותר לגיור, וקשר אישי יותר עם הגרים, רבים יותר מבין הגרים ירצו להתקרב לשורשיהם.
מי יתן ובשנה הבאה עלינו לטובה גרים רבים יותר מזרע ישראל יכנסו תחת כנפי השכינה.
הכותבים חברים בארגון הצעירים "אמונת חכמים" שפועל למען זהותה היהודית של המדינה.