אתמול, משפחתו של הרב עובדיה יוסף עלתה לקברו לבקש את מחילתו. הם היו צריכים לבקש מחילה מאלוהים ומאזרחי ישראל. אתמול, הרב שלמה אבינר שוב תקף גם את הרב דרוקמן ואת נפתלי בנט על שבירת ״הסטטוס קוו״ שלטענתו ״משכינה שלום״ בין חלקי האוכלוסיה (!) ומוסיפה לאופיה היהודי של מדינת ישראל. לפחות, לשונו של הרב אבינר היתה קצת יותר מכובדת מזה של ״רבני״ ש״ס.
למען כבוד שמים, הגיע הזמן לומר די! בשם אזרחי ישראל, המשתדלים לשתף פעולה באופן רחב די לפתור בעיות אמיתיות במדינה, הגיע הזמן להגיד לרבנים האלה די! די! די!
הנצי״ב מוולוז׳ין כותב בצורה נחרצת שבית המקדש השני נחרב כי לומדי התורה בזמנם לא כיבדו דעות והשקפות אחרות ביהדות. הוא מוסיף שלמרות דתיותם ולמדנותם, הם לא היו ישרים בהליכות עולם. אפשר להוסיף לאנליזה ההיסטורית, שמעמד שירותי הדת בזמנם, הכוהנים, נטלו תפקידים פוליטיים וזה גרם להמון שחיתות. נשמע מוכר?
ההתכתשות הפוליטית בין כל ה״רבנים״ האלה צועקת מהרדיו, דפי העיתונות ומדורי הרכילות. זה גם מיותר ובעיקר מגעיל. בשנים האחרונות, הרבנים האלה גרמו יותר נזק לשם שמיים מכל תקופה בהיסטוריה מאז חורבן בית שני והממלכה היהודית השנייה. הגיע הזמן שכל ירא שמיים, כל ישראלי שנשמה ואתיקה יהודית מפעמת בו, וכל מי שבאמת רוצה לפתור את אתגרי המדינה, יאמר לרבנים האלה לחזור ללמד תלמידים ולדרוש לקהילותיהם. די להטפות האש ודי למחלוקת. די לפוליטיקה הרבנית שמולידה שחיתות. התעייפנו. ובעיקר, נגעלנו.
חזרתי אתמול מבר מצווה בקהילה בארצות הברית והשוני הקוטבי בין התפקיד של רב הקהילה שמה לרבנים פה צרם לי. רבנים בארה״ב הם בעיקר רבני קהילה ולכן הם מבלים את זמנם בטיפול ולימוד בקהילותיהם ובמעגל החיים של חברי הקהילה. לעומת זאת, רבנים בארץ שואפים לבמה לאומית בגלל התלות ברבנות הראשית והשאיפה להשפיע עליה וכן בגלל ההתערבות והנוכחות בפוליטיקה. בגלל זה, הם מבקשים ומקבלים יותר תשומת לב תקשורתית. זה חייב להסתיים. ועכשיו. על הרבנים בישראל ללמוד מאחיהם האמריקאים ולהתמקד בקהילותיהם וישיבותיהם ובתי ספריהם. אנחנו חייבים לבקש מהם לחזור ללמד תלמידים ולצאת מהחיים הפוליטיים. רבנים ופוליטיקה זה מחלה ממאירה ומדבקת בדיוק כמו כוהנים ופוליטיקה בתקופת בית שני. זה הביא רק מחלוקת וחורבן.
אמרו על הרב יוסף דב סולובייציק, גדול הדור בארה״ב במאה הקודמת, שהוא ביקש שרק יקראו לו ״מלמד.״ מלמד פשוט. הוא לא היה מרן. הוא לא היה רב שעמד בראש מפלגה. והוא לא היה חלק מ״מועצת רבנים וחכמים״, פטרונם של ראשי מפלגות. הוא לא דרש, כפי שדרש הרב אבינר, שפוליטיקאים יתייעצו איתו. הוא לא העליב אחרים בשם האל או קרא לאף אחד עמלק או שם גנאי אחר. עלינו לומר לרבנים בישראל להיות מלמדים, מורים. אם רצוננו ליצור חברה המכבדת השקפה דתית והאלוהים, אנחנו צריכים לבקש מהרבנים לצאת מהפוליטיקה.
רבנים חייבים להיות מנהיגי קהילות. עליהם לטפח תלמידים וחברי קהילה, לעזור לחלשים וללמד עם חמלה ומידות. זה עבודת קודש. הם חייבים להיות מודלים של אתיקה וערכים ושפה נקייה. עליהם להפיץ את הנועם והשלווה של התורה ש״דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום.״
בשם אזרחי ישראל ולמען כבוד שמיים, אני מתחנן ומבקש מכל כל הרבנים המבקשים להופיע על הבמה הלאומית, תחזרו לקהילות שלכם. אנא מכם, תשאירו את הבמה הציבורית לפוליטיקאים ותצילו את שמו של אלוהים מחילול ציבורי.
מייקל אייזנברג הוא מייסד קרן ALEPH להשקעות בהיי-טק הישראלי, פעיל חברתי בירושלים וחבר ועל מנהל של ישיבת הר עציון