בעבר כשהמלכות הייתה בוחרת להוציא את עם ישראל למלחמה היה עומד הכהן המשוח בשטחי כינוס ושואל בקול גדול "מי האיש אשר בנה בית ולא חנכו ילך וישוב לביתו, מי האיש אשר נטע כרם ולא חללו ילך וישוב לביתו, מי האיש אשר ארש אישה ולא נשאה ילך וישוב לביתו", ולבסוף היה אומר: "מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישוב לביתו". המכנה המשותף לקבוצות הללו הינו החשש שהמקום הקיומי בו הן מצויות יערער את מסירותן והמוטיבציה למסור את נפשן, שהרי זה עתה השאירו מאחוריהן עולם חדש שזה עתה התחיל לפרוח- פרנסה, בית ומשפחה ובנוסף לאותן קבוצות שחררו את האנשים היראים- "רכי הלבב" שאף הם יכולים לכרסם בנחיצות הקרב ובמוטיבציה להילחם, שהרי הפחד ישתקם וימצאו את כל התירוצים מדוע לא כדאי לצאת למלחמה.
אילו היום היה עומד כיום אותו כהן בשטחי כינוס קרוב לוודאי שהיה משחרר מספר רבנים ואנשי חינוך מהציונות הדתית אשר יראים מהשירות הצבאי, ומכרסמים בצדקתו של הצבא וביציאה למלחמה. שהרי רבנים ואנשי חינוך אלו בחרו במקום לחזק את הצבא שכל כך זקוק ללכידות ועוצמה, להפנות את חרצובות לשונם ותותחי בית מדרשם לעבר הצבא ולפגוע ביישות החשובה ביותר בחברה הישראלית. אותם רבנים בחרו לקעקע את השירות הצבאי בניסיון להפחיד את המתגייסים והמתגייסות מהנפילה הרוחנית הצפויה להם. טענות רבות בפיהם כי "מדובר בצבא ליברלי מידי שכל משאת נפשו לקעקע את תורת ישראל, ומנסה בעורמה רבה לפגוע בבנות ישראל ולהעבירן על דתן". מחד הם אומרים לתלמידיהם כי הם חייבים ללכת לצבא, ומאידך הם משמיצים את הצבא וכורתים את הענף שהם בעצמם יושבים עליו.
כיצד תלחמו באויב מר ואכזר, אם אתם חוששים ומפחדים כל כך להתערות בכור ההיתוך שמהווה חלק בלתי נפרד מהמשולש האידאי הקדוש עליו חינכתם של עם ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל, ושכן- עלולות מטבעי הדברים להישמע בו דעות ומסורות קצת שונות ואחרות משלכם. כיצד תעמדו באתגרי הקרב אם כל חיילת מסבבת לכם את הראש? האם אתם לא מסוגלים להתמודד רוחנית ותורנית עם אנשים שחושבים קצת אחרת מכם?
שנים רבות למדו ולומדים בנינו ובנותינו תורה, ממלאים את כרסם בש"ס ופוסקים. האם לא השקענו ממיטב כיסופנו וכספנו בחינוך ילדנו? האם הם לא מסוגלים לצאת מביתם ולהתמודד באתגרי השעה והמציאות? וכי לא מוכנים הם לחיים? וכי אבדתם אמון בכוחם של בנינו ובנותינו להילחם בחומר וברוח? האם הצבא הוא רק של הדתיים או שמא של כל עם ישראל? היכן העין הטובה המלמדת זכות על הפרט ועל הכלל? אם אתם יראים ורכי לבב שובו לביתכם ואל תפגעו בצבא ה'. אל תכרסמו במקום היחיד שבו מתנהל שיח בין דתיים לחילונים וכל חלקי העם. מקום המאחד את חלקי העם, מקום שבו שוכן במרומים בוחר להשרות שכינתו, אין לנו צבא אחר. "חזקו את לבבכם, וראו בטוב ה', כי טוב עין הוא יבורך".
הכותב הוא ראש מדרשת או"ת לינדנבאום מבית אור תורה סטון