אחיי ורעיי, נתאר לעצמנו אדם חסר אחריות שקיבל רישיון נהיגה, אבל הנהיגה שלו מסכנת את עצמו ואת הסובבים אותו. הוא עונה לסלולרי בלי דיבורית, עוקף בפס לבן, נוסע כשהרמזור אדום, עובר על חוקי התעבורה בקביעות. והנה, כצפוי - מתרחשת תאונה בעקבות רשלנותו הפושעת של קל הדעת ומישהו נפצע. גדול צערו של אותו נהג, הוא מתקשר לחבריו ומבקש מהם לומר תהלים לרפואת הפצוע, הוא אומר לעצמו: אם אתחזק בשמירת שבת, אשתי תארגן הפרשת חלה המונית או שנתחזק בצניעות ובשמירת הלשון, אולי הפצוע יחלים, אולי לא יישארו לו אחוזי נכות לכל החיים. מה היינו אומרים לאדם זה? הרי הוא שוטה וכסיל! מוטל עליו להיזהר, לא לנהוג בצורה שמסכנת את הציבור. והנה הוא התרשל וכעת הוא פושע! הדבר הראשון שעליו לתקן הוא את היותו רוצח בשגגה (בפוטנציאל לפחות) שהיה צריך לברוח לעיר מקלט. מבואר ברמב"ם שקשה מאד לתקן רצח בשגגה.
זה המשל.
וכעת לנמשל: לצערנו, לבושתנו ולחרפתנו, עם כל אהבת ישראל שישנה, עם כל גילויי הסולידריות והאכפתיות שאנו מרגישים כעת, בהתרגש עלינו הצרה האיומה המדכדכת עד תהומות הנפש של חטיפת הנערים היקרים, קוראים לנו לקבל על עצמנו קבלת שבת מוקדם, הפרשת חלה ואמירת תהלים. יפה מאד! אבל הדבר הראשון שצריך לתקן הוא להתאחד בדרישה מנציגי הציבור: להסיר את החרפה הזו, למגר את האויב, לדעת שהאויב הוא אויב, לרשת את הארץ הזו! זו לא סברה אישית של עיתונאי כלשהו או הוגה דעות מכובד כזה או אחר, אלו הם דברי אלוקים חיים שניתנו לנו בתורתנו הקדושה.
כיצד הגענו למצב כזה שילדינו ונערינו חיים בפחד פה בארצנו הקדושה? שלא יטיפו לנו המנהיגים על אחדות בעת הזאת, אלא העם צריך לדרוש לתקן את שרשי החולאים האלו! כך אמרה לנו התורה: "ואם לא תורישו את יושבי הארץ מפניכם והיה אשר תותירו מהם לשִֹכים בעיניכם ולצנינים בצדיכם וצררו אתכם על הארץ אשר אתם יושבים בה".
אם תעבידו אותם בחנויות שלכם, אם תעסיקו אותם במסעדות שלכם, אפילו אם פראים אלו נראים נחמדים כלפי חוץ, הרי שליבם הרע זומם מזימות רעות ואכזריות. כן, הם אלה שעליהם התורה העידה שהם פראי אדם (עיין חומש במדבר, פרק ל"ג פסוקים נ'-נ"ו, והמפרשים שם, ועוד מקורות רבים).
לרבי נחמן מברסלב יש ביטוי מיוחד: "יצר הרע שמתלבש במצוות". לפעמים יצר הרע נראה לאדם כצדיק ומסיט אותו מעבודת ה' האמיתית שנדרשת ממנו. נדמה שגם כעת, עם כל חשיבות האחדות שבעם ישראל, יש לכוון את האחדות המבורכת לדרישה ממנהיגי הציבור לא להתבייש לומר את קולה של תורה בקול רם. ומתוך שינון חזרה והפנמה של דברי אלוקים חיים אלו, להחיל אותם למעשה בחיינו כדי שלא יעיזו חיות הטרף להפוך את חיינו וחיי יקרינו לסיוט!
הלוואי ונמנף את האחדות המבורכת לחזרה בתשובה ולקבלת עול מלכות שמיים גם בחיים הפרטיים וגם בחיים הלאומיים, וה' לא ימנע טוב להולכים בתמים "אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת ה'".