כבר מזמן לא קרה שכל עולם התקשורת בישראל עסק בעניין כל כך חסר משמעות. אתם יודעים, עם כל הכבוד למפלגה שרק לפני כמה שנים הייתה מפלגת השלטון, ועם כל ההערכה לעומדים בראשה - זה לא עד כדי כך משנה מי יהיה יושב ראש קדימה בשנים הקרובות. סביר להניח שזה לא יגרום לאיזשהו מהפך, לרעידת אדמה פוליטית, אפשר גם להמר שזה לא ישפיע יותר מדי על זהותו של ראש הממשלה בקדנציה הבאה. לא רק שמדינת ישראל לא יוצאת לדרך חדשה אחרי הפריימריז בקדימה, אפילו מפלגת קדימה עצמה ככל הנראה לא תצא לאיזושהי דרך חדשה בקרוב. עשו הרבה רעש, הפריימריז האלה, אבל אין כאן משהו ששווה להוציא בשבילו את הראש מנהרות האקונומיקה במטבח וללכת לראות חדשות.
ובכל זאת, הבחירות לראשות מפלגת קדימה יצרו עניין. ככה זה - אם יש התמודדות, יש אקשן, יש התגוששות, יש מנצחים ומפסידים, אז זה מעניין. כמו שמעניין לראות משחק של מכבי על כרטיס לפיינל פור, מעניין לראות קרב על תפקיד מועמד קדימה לראשות הממשלה. אז מכיוון שכולם כבר מדברים על מופז ולבני, נוסיף עוד קיסם למדורה.
לא צריך להיות גנן מדופלם כדי לדעת שכשרוצים לשתול שתיל באדמה, יש כמה דברים שצריך לעשות לפני כן. לעקור צמחים שמפריעים, לנכש עשבים, להוציא מהקרקע את כל מה שעשוי להפריע לשתיל החדש להשתרש בה. לא צריך להיות גנן בכלל כדי לדעת שמהפעולות האלו לא ייצא עץ. כלומר, הכרחי לעשות אותן לפני שנוטעים משהו, אבל זה רק שלב ה"לפני". עקירת עשבים שוטים איננה מספיקה כדי להצמיח צמח מהאדמה, צריך גם לשתול אותו. פעולות של הריסה ועקירה הן חשובות, אבל הן רק השלב המקדים; אם פינית את השטח אבל לא שתלת בו שום דבר, במובן מסוים לא עשית כלום.
זה נשמע פשוט, אבל לא תמיד אנחנו חושבים על זה. קחו את ציפי לבני, לדוגמה. זאת לא כל כך אשמתה, למען האמת, יכול להיות שכיושבת ראש אופוזיציה לא הייתה לה כל כך ברירה, אבל אפשר לסכם במשפט אחד את פועלה בשלוש השנים האחרונות: להגיד שנתניהו לא בסדר. היא עשתה עוד כמה דברים, מן הסתם, אבל זה פחות או יותר העיקר. אם נכנסתם לאתר חדשות, וראיתם כותרת שמתחילה במילה "לבני" ואחריה נקודתיים ותחילת ציטוט, אין ספק שתמצאו את המילה "נתניהו" או לפחות "ממשלה" בהמשך המשפט. כאמור, יכול להיות שזאת הגדרת התפקיד שלה, ואני לא מנסה להאשים אותה במשהו (יש מספיק פרשנים פוליטיים מקצועיים שיעשו את זה), אבל הגיוני שזאת הסיבה המרכזית להפסד שלה השבוע. היא לא עשתה משהו שבגללו כדאי לבחור בה, אלא בעיקר יצאה נגד דברים שאחרים עשו. וזה לא מספיק כדי לסחוף אחריך את כל חברי המפלגה שלך. אולי זאת בעיה מובנית בתפקיד יו"ר האופוזיציה, אולי לא, על כל פנים - זה מה שקרה.
מי אמר שזה מה שקרה? אולי מניעים אחרים גרמו למתפקדי קדימה להעדיף את שאול מופז? יכול להיות, אני לא מתיימר להיות פרשן לענייני מפלגות, ולא לענייני שום דבר אחר. זה פשוט ההסבר הכי מתקבל על הדעת, כי העיקרון הזה עובד בהרבה תחומים אחרים: אי אפשר להיות רק "אנטי". אי אפשר לעשות רק פעולות של שלילת האחר, בלי לעשות שום מעשה חיובי מצידך. אם כל מה שאתה עושה הוא רק התנגדות והבעת ביקורת, אין לך ערך מצד עצמך, אין לך תוכן, אין לך משמעות.
להפסד של לבני למופז באמת אין כל כך חשיבות, אבל אם זה אכן הגורם שעומד מאחוריו (או לפחות אחד הגורמים), יש לנו הרבה מה ללמוד מתוצאות הבחירות בקדימה. זה מסר חשוב לכל מחנך שיודע להעיר לתלמיד שלו על כל דבר רע שהוא עושה, אבל לא עושה שום דבר כדי לקדם אותו הלאה. זה מסר חשוב לכל מי שהחליט כבר עם איזה בת זוג הוא לא יתחתן לעולם, אבל עדיין לא חשב את מי הוא כן רוצה. זה מסר חשוב לכל מי שנזהר שלא יהיה אף פירור של תערובת חמץ בבית שלו, ובכלל נזהר שלא לעבור על צל צילו של ספק איסור, אבל אין לו תוכן חיובי ליצוק לחג הפסח ובכלל לחיים. זה מסר חשוב לכל מי שתוקף את החילונים / שמאלנים / חרדים / "ממלכתיים" / דתיים "לייט" / מה שלא יהיה, אבל לא מציב אלטרנטיבה. אתה יכול לעורר מהומה, לצעוק בקול גדול, לתקוף ללא הרף, אבל בסופו של דבר - אינך יכול לבנות את עצמך רק באמצעות ניסיונות להפיל את כל שאר העולם. מתישהו תיפול בעצמך.
לא משנה לי מה ציפי לבני תעשה עכשיו, ומה יעלה בגורלה של קדימה, את הלקח המשמעותי מהסיפור אפשר להפיק כבר עכשיו. מי שיודע רק לתקוף, נשאר תקוע באותו מקום. לא מתקדם קדימה.