1. האם נתקלת אי פעם ברמז כלשהו במרחבי הספרות התורנית לביצוע תרגול שחיטת הפסח? אם לא - מהי משמעות הדבר בעיניך?
2. מדוע עד השנים האחרונות לא ראינו שגדולי ישראל ביצעו תרגול? רבותינו הגדולים שישבו בארץ ישראל וכספו להקרבת הקרבנות: הראי"ה קוק, הרצי"ה קוק, הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, הרב שלמה גורן, וחבריהם. האם ביררת אצל תלמידיהם מדוע נמנעו מלבצע תרגול זה?
3. האם יש הכרח לבצע את התרגול על בעל חיים ולא על בובת-דמה, ובכך לחסוך את שפיכת דם הגדי?
4. האם תרגול של מִצווה מצדיק הסבת כאב? האם זוהי דרכה של תורה אשר "דרכיה דרכי נועם" (סוכה לב, ב)? האם לפי ההלכה רשאי השוחט לתרגל שחיטה על בהמה כלשהי, שלא על מנת לאוכלה? או שמא יש בכך איסור חמור מדאורייתא: צער בעלי חיים, ולפי זה יתכן והנך מחויב (הלכתית!) להגיע מחר לאירוע - על מנת למנוע את הצער!
5. האם וידאת מראש אצל מארגני האירוע שהגדי שנשחט למול עיניך מגיע ממכלאה שבה הוקפדו כל הלכות צעב"ח כפי שנדרש? או שמא מדובר בקרבן שנעשתה בו עבירה חמורה של צעב"ח, כמקובל כיום, וממילא עלול לקטרג על עם ישראל ח"ו?
6. האם אתה עצמך מעז לשחוט את השה התמים, ולשפוך את דמו? אם לא, האם תוכל להסביר את הריחוק שלך מכך?
7. האם באופן כללי שחיטה מתאימה להיות פומבית, מול עיני ילדים ונשים? האם הדבר לא יגרום להם לסלידה שעלולה לפגוע ביכולתם להמשיך ולצרוך מזון מן החי, או אפילו ביכולתם ללמוד את הלכות הקרבנות בגישה בריאה ואוהבת?
8. האם יש לך מושג מהי המשמעות ההלכתית והרוחנית של הקרבת קרבן הפסח? האם הנך בקי בהלכותיו וכל שנותר הוא לצפות במחזה השחיטה?
9. מפני מה לא מצינו שעורכים תרגול פומבי של שירת הלווים ונגינתם?
10. האם אירוע השחיטה מקרב יהודים "חילונים" לתורה ולמצוות, או מרחיק אותם?
***
"...למען השריש על ידי זה בלבו של אדם, כי הוא ניגש לא [אל] דבר של הפקר, שאין בו אלא תנועה אוטומטית, כי אם גם בריה חיה ומרגשת, שצריך להתחשב עם חושיה, ואפילו עם רגשי לבה, עם רגש חיי המשפחה שלה וחמלתה על צאצאיה" (הראי"ה קוק זצ"ל, אפיקים בנגב)