קל מאוד לכעוס על ד"ר מיכאל בן ארי, ניתן להאשים אותו שהוא "גנב שני מנדטים לימין", אפשר לטעון כלפיו שהוא חיזק את מעמדה של מפלגת "יש עתיד" על חשבונם של אחרים ולא רק שקל להאשים אותו אלא שבן ארי הוא אכן המטרה לכל האשמות הללו שמטיחים בו מהימין, אלא שלא רק שלא אצטרף למאשימים, אני חושב שהאיש הזה ראוי להערכה רבה על ריצתו לכנסת התשע עשרה, הוא ראוי להערכה מכולנו, ואני אומר זאת על אף שלא הצבעתי לרשימתו.
לפני ששואלים "כמה היינו מרוויחים אילו הוא לא היה רץ", ראוי לשאול מה היה קורה אילו הוא כן היה רץ ומערכת הבחירות הזו הייתה הוגנת יותר, ולו במעט. כולנו עדים להוקעה של הליכוד את מפלגת הבית היהודי בימי הבחירות ורבים הבינו שההוקעה הזו לא רק פגעה בבית היהודי עצמו אלא פגעה גם בליכוד עצמו. מפלגת עצמה לישראל נחלה השמצות רבות מהבית היהודי כפי שהליכוד עשה לבית היהודי. התוצאה ידועה, לעצמה לישראל חסרו רק כמה אלפי קולות בודדים שלא הכניסו אותה לכנסת. ועתה נשאל מה היה קורה אלמלא תקפו שם את עצמה לישראל? מה שחשוב יותר בשאלה הזו היא לא התשובה החשבונאית, האם עצמה לישראל היו נכנסים לכנסת או לא, חשובה השאלה מה היה קורה אם אלו שמאשימים היום את הרשימה הזו היו עושים כעת חשבון נפש לעצמם ולא חשבון נפש לבן ארי וחבריו לרשימה. כשאתה רץ לכנסת לא הכול בידיים שלך אבל לפחות מה שאתה עושה הוא כן תלוי בך.
לא, אני לא מסכים לכל מה שעצמה לישראל מייצגת. אני מנוי על אלו שמאמינים שהפתרון בסכסוך עם השכנים יבוא עם הזמן, בהדרגה ומתוך שינויים פנימיים הנדרשים ברמתה הרוחנית של החברה שלנו פנימה, אבל עצמה לישראל מייצגת גם ערכים שאני בהחלט חושב שבלעדיהם השיח הפנימי שלנו, בתוך החברה הישראלית, החברה היהודית, יהיה חסר. כך למשל העובדה שהלאום "הפלסטיני" כבר מהקים מדינה גדולה ומוכרת ששמה ירדן. זו אמת היסטורית שלה השלכות רבות לתפיסת המציאות בה אנו חיים - כמו העובדה שכמעט מחצית מהפלסטיניים הם אזרחים ירדנים, או צאצאים של אזרחים ירדנים, אזרחים ירדנים לכל דבר ועניין. את כל הערכים הללו אין היום מי שייצג בכנסת. הם נותרו מחוץ לגדר.
עוצמה לישראל מייצגת קו פוליטי שהיה תמיד מיוצג בכנסת, מאז קמה מדינת ישראל. מאז הימים שבהם דוד בן גוריון הצהיר שהוא יקים ממשלה "בלי חירות ומק"י", תמיד היו חברי כנסת המנויים על האמונה שמדינה פלסטינית כבר קמה, והם תמיד צדקו, לא מפני שהם היו נביאים אלא רק מפני שהם ידעו את ההיסטוריה היטב. זו הפעם הראשונה שלקו הזה אין ייצוג בכנסת.
מי שמאמין בשיטת הבחירות שלנו יגיד שעבר זמנה של האידאולוגיה הזו, שהציבור מאס בה, אלא שזו רק חצי אמת. בן ארי אינו בכנסת רק מהסיבה שנפתלי בנט החליט להותיר אותו מחוץ למחנה, להשאיר אותו מחוץ לבית היהודי ולהוקיע אותו לאחר הגשת הרשימות לכנסת. הציבור בבחירות הללו התבקש לעשות חישובי כדאיות יותר מאשר הזדהות עם ערכים ואידאות. לפיכך, תוצאת הבחירות הושתתה על חוקי העדר יותר מאשר על כל דבר אחר. וכמעט כל הרשימות חטאו בחטא הזה.
אם הציבור היה יודע את תוצאות האמת מראש יכול להיות שהתוצאה הייתה אחרת היום. עצמה לישראל קיבלו שני מנדטים אבל לא קיבלו שני אחוז מהקולות ולכן הם נותרו בחוץ. חוקי הבחירות הללו שתוקנו בשנים האחרונות הם חוקים שרוב המצביעים כלל לא יודעים עליהם.
בארה"ב מתקיימות בחירות כל שנתיים והתחלופה בבתי הנבחרים לעולם לא תהיה קיצונית. בישראל טורפים את כל הקלפים ביום אחד פעם בארבע שנים. שיטת הבחירות בישראל היא שיטה פושרת שלא מביאה להכרעה ברורה אך מביאה לתוצאה מידית שקשה לנבא אותה מראש.
בסופו של יום, העם הוא שנותן לכנסת את המנדט לפעול. העם אמר את דברו והדברים היו ברורים מאד. שני מנדטים לפחות הצביעו לרעיון הישן והטוב שאומר שהארץ כבר חולקה, יש מדינה ערבית בפלסטין ולה גבולות ברורים ושני מנדטים בחרו להתמקד בכך כנגד כל ההשמצות ועל אף הסיכוי הנמוך ומכונת השיווק וההשמצות של הרשימות הגדולות. שני המנדטים הללו לא ייוצגו בכנסת אבל האמונה שלהם תרחף מעל הכנסת התשע עשרה עד הבחירות הבאות. שני מנדטים, לא פחות. איש לא יוכל לומר שאין אוהדים לאמת הזו. איש לא יוכל לומר שהאידאה הזו כבר עברה וחלפה מהעולם. ותודה לבן ארי וחבריו על שאפשרו לספור את הקולות החשובים הללו. אפשר להתעלם מהם אך אי אפשר לבטל את קיומם. אמרו להם תודה על כך, כל השאר פוליטיקה.