את חטאי אני מזכיר היום. לפני שנים הייתי גם אני אחד מעובדי אלילי האחדות הציונית הדתית. במבט לאחור מפליא אותי לחשוב כמה שעות וימים הקדשתי לנושא האחדות במסגרת תנועת 'כולנו', בניגוד גמור לאזהרות של רבים מחברי. קל להבין מדוע הפכו כה רבים בציונות הדתית לעובדי אליל האחדות. במשך שנות דור הם חוו פיצולים ופיצולי פיצולים שהביאו את הציונות הדתית לפיזור פוליטי שנע ממפלגות מרכז לגווניהם, דרך הליכוד ועד לקצה הימין. כל זה קרה בדיוק במקביל לצמיחתה המטאורית של ש"ס שהפכה לגורם משפיע ומרכזי בפוליטיקה הישראלית במקביל לדעיכת כוחה והשפעתה הפוליטית של הציונות הדתית.
עתה, במסגרת עוד ניסיון לעוד איזושהי אחדות הוצע לתקומה שריון לאורי אריאל במקום השני ובנוסף לכך הצטרפות למוסדות הבית היהודי ואפשרות להתמודד כמו כולם בפריימריז. כדאי להזכיר שתקומה היא תוצר של התפלגות מהמפד"ל לפני בחירות 1999. מאז, לאורך חמש מערכות בחירות, תקומה מעולם לא התמודדה לבדה. תמיד הייתה חלק מאיזו שותפות פוליטית.
אולם מעניין לראות שמזה כמה שנים יש כביכול לתקומה מצרך חשוב ביותר, גם אם לא בדיוק מוחשי. היא מחזיקה במוצר המעורפל והעמום של "האחדות" המהלך קסם על הציונות הדתית. האחדות אולי מהלכת קסם על הציונות הדתית אך תקומה יודעת לעשות בו שימוש מושכל כדי להלך אימים על הבית היהודי. תקומה תשלם במוצר האחדות והבית היהודי תשלם במקומות, בתפקידים, בשריונים ובעוד כל מיני דברים מוחשיים.
ייאמר מיד: שריונים הם דבר חיוני ונחוץ בתנאים של הציונות הדתית, במיוחד ובעיקר על רקע הגיוון הפנימי והמורכבות שלה. לכן יש חשיבות לשריונים שנקבעים מראש דוגמת שריונים לנשים ולצעירים. בניגוד למתנגדי השריונים שניתנו ליו"ר, חשוב מאוד לשמור מקומות פתוחים כדי לתקן עיוותים אפשריים של תוצאות הפריימריז במגוון סוגיות רגישות דוגמת הייצוג העדתי, ייצוגם של לא דתיים וייצוגם של מגזרים בציונות הדתית.
אלא שלכל השריונים האלה שאינם אישיים ומפלגתיים במהותם אין מאומה עם שריונו של אורי אריאל כנציג תקומה במקום השני. אין לכך מאומה עם אליל האחדות. מה, לדוגמה, יקרה בבחירות הבאות שלאחר הבחירות הקרובות? האם מדובר בשריון קבוע לנציג מפלגה שמעולם לא התמודדה עצמאית? הרי דווקא שריון לנציג מפלגה אחרת מבסס את היעדרה של אחדות ואת המשך קיומה של תקומה.
בבית היהודי, כידוע, מתחולל מאבק פנימי רב עוצמה ורב משמעות על דרכה העתידית של המפלגה. מדובר במאבק לגיטימי ובעמדות לגיטימיות. במסגרת זו פורסם על הקמת תנועה חדשה שתתמודד במסגרת הבית היהודי בראשות הרב אביחי בוארון. מדוע לא נשריין מקום לרב בוארון? מדוע צריך הרב בוארון להשקיע משאבי זמן וכסף לארגון התנועה ולאחר מכן בארגון תמיכה למועמדיה כשאורי אריאל יהיה פטור מכל אלה?
בימים האחרונים התבשרנו בחלק מאמצעי התקשורת על אפשרות פרישה ברמה כזו או אחרת מהבית היהודי, ועל כך שמתקיימים דיונים על הקמתה מחדש של האיחוד הלאומי והתמודדותה העצמאית. כל עובדי אליל האחדות קפצו ממקומם והחלו להשמיע את זמירות האחדות והאיחוד.
ייתכן מאוד שההכרעה הפנימית בציונות הדתית על דרכה של הבית היהודי תחייב גם הכרעה ברורה ואמיצה על פילוג. כמה פעמים עוד תגיע המפלגה לסוגיות דת ומדינה ותתפצל בהצבעה הן בממשלה הן במליאת הכנסת? הרי מדובר בסוגיית זהותה היהודית של המדינה, אחת מאבני היסוד של המפלגה. מהי משמעותה של סיסמת האחדות אם המפלגה מתפצלת בהצבעות כה עקרוניות? ולמה לי זיופי האחדות כשהמפלגה מתפצלת כמעט בכל פעם שיש בחירות לתפקידים רבניים מרכזיים דוגמת הבחירות לרבנות הראשית?
רוצים אחדות? אין בעיה. יתכבדו חברי ואוהדי תקומה להתארגן במסגרת הבית היהודי , ויתמודדו כמו כולם על מקומותיהם במפלגה. במידה וזה לא מקובל עליהם, אין לפחד מפילוג ואין לחשוש מהעובדה ששם הפילוג הזה אף ייקרא איחוד לאומי. זה ישחרר את הבית היהודי לבצע עם אוכלוסיות חדשות את האיחוד הלאומי המקיף והאמתי יותר.