נאמנות לרעיון, לא למוסד

בימים אלו, קשה מאוד לחשוב על דברים אחרים מלבד על מבצע צוק איתן והחשש מפני מנהרות וירי רקטות ואולם, מכיוון שחוק הגיור עדיין עומד לדיון, ראוי לעצור לרגע את עיסוקנו ולומר כמה מילים על הנושא.

הרבה ארגונים צמחו בזכות פעילות תנועת נאמני תורה ועבודה שתפקידה מאז שנת ה-70, הוא לעורר שיח ולעודד יוזמות שונות של פעילות. והנה, בשבועות האחרונים קם ארגון חדש בשם "נאמני הרבנות הראשית". לפי שמו ועקרונותיו נראה שגם הוא הוקם בזכות נאמני תורה ועבודה, רק מהצד השני, המתנגד. במהלך השבתות האחרונות, בצל האירועים, חולקו בכל בתי הכנסת עלונים ופרסומים של הארגון החדש.

ערכי תורה ועבודה הם ערכים משמעותיים בחיינו שיש מקום להיות נאמנים להם בדרך זו או אחרת. נאמנות למדינה היא עיקרון יסוד המבטא תמיכה ברעיון הציונות שהביא להשבת העם היהודי למולדתו. גם הר הבית הוא מקום קדוש מקדמת דנה, ולכן יש מקום להיות נאמנים לו ולערכים אותו הוא מייצג.

אך האם באמת יש מקום להיות נאמנים ל"רבנות הראשית" שהיא אמנם מוסד חשוב, אך אינה אלא כלי, ולא מטרה בפני עצמה?

בעיני מייסדה, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, תכליתה הייתה "לקרב את הלבבות ולהכניס רוח של שלום... לחזק התורה וכבודה על אדמת הקודש".

קשה לחשוב על מוסד שרחוק יותר מייעודו כמו הרבנות הראשית לישראל. גם דברים חשובים וראויים שנעשים לאחרונה ע"י הרבנים הראשיים, אינם יכולים לשנות את המבנה הארגוני החולה שהרבנות שקועה בו זה שנים רבות, בהיותה ניצבת יותר מידי תחת שיקולים פוליטיים ומחוברת פחות מידי לעם. ואכן, אנו מאמינים שיש לחולל שינוי יסודי במבנה הרבנות הראשית. שינוי שכזה, שיצור מבנה דמוקרטי יותר בשירותי הדת בישראל, יביא דווקא לפריחתה של הרבנות.

ניתן ורצוי לחלוק על אופי וסגנון השינוי. ישנה דילמה גדולה עד כמה המדינה צריכה להיות שותפה אל מול מקומם של האזרחים. ועדיין, האם יש צורך ב"נאמנות" לעצם המוסד שנקרא "רבנות ראשית"? האם נכון במקרה זה להיאחז בקדושתה של הרבנות ולמנוע כל שינוי, ולו ייעול ארגוני בתפקידה?

נראה כי קידוש מוסד הרבנות הראשית, כפי שהוא, ללא כל שינוי, מזכיר מעט את אלו שנהגו לומר: "היכל ה', היכל ה', היכל ה'", מבלי להיות קשובים לביקורת הנביאים. אותה עקשנות לשמירה על הקיים יכולה להביא בסופו של דבר להריסתו של אותו מוסד שרוצים כל כך להיות נאמנים לו.

כל כניסה רשמית וגלויה של ארגון חדש לפעילות בענייני דת ומדינה הינה חשובה. נושאים אלו חשובים דיים על מנת שידונו בהם, ילבנו אותם ויחדדו את הביקורות ואת התיקונים הנדרשים. דווקא הצפת נקודות המחלוקת באופן גלוי, ולא פעולות חשאיות באמצעות לחץ של רבנים ואחרים על גורמי מפתח, תביא לניטרולן של שמועות, תחושות ומחלוקות הבאות לעיתים קרובות ממקום של אי הבנה. הציבור יוכל לקבל את החלטותיו מתוך הבנת נקודות המחלוקת ובירורן בצורה שקופה, לטובת עם ישראל.

(צילום: צילום מסך)

לפני מספר שבועות עסק העלון בסוגיית ערכי המשפחה. זהו נושא חשוב ביותר המעלה שלל הצעות חוק, חלקן טובות לעם ישראל וחלקן רעות. אך מדוע לקדש את המבנה הקיים של הרבנות הראשית? ואולי, דווקא באמצעות שינויים מסויימים בתואמים את עקרונות ההלכה, נוכל לחזק את ערכי המשפחה בישראל?

באופן דומה כולנו עוסקים כעת בשאלת הגיור. משום מה, נראה כי הרבנות הראשית קיבלה תוקף יותר חשוב מזה של ההלכה עצמה. למרות שכל הגיורים יעשו כהלכתם ע"י רבנים שהוסמכו ע"י הרבנות, יש מי שממשיכים לדרוש שליטה מוחלטת של הרבנות כאילו שההלכה לא ירדה מסיני אלא מ"היכל שלמה". סליחה, מ"בית יהב", הלוא הוא משכנה החדש של הרבנות לאחר שבחרה להתנער ממה שסימל "היכל שלמה".

בנושאי דת ומדינה ובכלל, עלינו להיות נאמנים לערכי היהדות, להלכה, ליושרה, למוסר ולמחויבות לכלל ישראל. נאמנות צריכה להיות לערכים ולא למוסדות.

נתפלל כולנו להצלחת חיילי צה"ל והמדינה, וראוי תהליך הגיור בישראל שנתפלל גם בעבורו.