יום ראשון, שעת המנחה, ואני עומד בתוך רבבות עמך בית ישראל אל מול שריד בית מקדשנו ושופך שיח ותחינה כלפי בורא עולם שיחזיר את בנינו במהרה.
את האמת ברגעים הללו התחושה היא קשה, תחושה של מחנק תסכול ומצוקה, נפש מתוסכלת שזועקת איך זה יכול לקרות לנו במדינת ישראל החזקה.
והרבנים עולים ושופכים דמעות על פרקי התהילים, ובאמת התקבצות ההמון עושה רושם נפלא אבל תחושת המצוקה חזקה. ואז רגע לפני סיומה של העצרת הגדולה מכבדים את יו"ר הכנסת מר יולי אדלשטיין לשאת תפילה. לכאורה זה עוד אחד מהמכובדים שעל הבמה אבל פתאום משתנה כל התמונה. פתאום אני מבין שאת התפילה אומר אסיר משוחרר בעצמו, אסיר משוחרר שממש כמו הנערים היקרים ישב בבור אפל ושחור בגלל שהוא יהודי, בגלל שהוא חלם על ציון, ולא עוברים שנים רבות ואותו יהודי נרדף מרוסיה הקומוניסטית עומד כיו"ר כנסת ישראל ואל מול רבבות עמך בית ישראל זועק תפילה לאל הגדול והנורא שישב את הבנים במהרה. נכון זה לא הופך את המצב ליותר פשוט, הכאב והתסכול עדיין עצומים , אבל הסיפור נכנס בתוך סיפור מסגרת שנותן את הכוח ועוצמה להמשיך בדרך הארוכה.
דווקא ברגעים הללו של בלבול נורא אנשי החינוך נדרשים להציב את העמדה ולהזכיר לכולנו את סיפור המסגרת שבתוכו ובגללו מתרחש המשבר הנורא. סיפור של עם ששב לארצו ובונה את מדינתנו, סיפור של עם שמבקש להתנער מאלפיים שנות גולה ובגלל זה קמים עליו כל אויביו ומבקשים לפגוע בו ללא הפסקה. וכאשר מתוך זה יוצאים בתפילה גדולה ומבקשים להינצל מהמצוקה אז זו תפילה חדשה. זו לא התפילה של היהודי הנרדף בגלות שביקש להינצל מהחטיפות של הקיסר הנורא, אלה זו התפילה המגיעה ממקום של יהודי ארץ ישראלי שמבין שהצרות קופצות עליו כעת מכיוון שעמו קם לתחייה.
בשעות הללו אנו חוזרים לפרקי התהילים ,פרקים שליוו את עמנו בכל שעת משבר ומצוקה , אנו קוראים לעמנו להוסיף תפילה אחדות ומעשיים טובים מתוך הבנה שזה כוחו של עמנו לאורך כל הדורות בשעת קושי וצרה , אך התהילים שלנו מגיעים ממקום אחר, ממקום של בנין וצמיחה ממקום של גבורה ועוצמה שגם בשעות קשות אנו מבקשים לחבר את תפילתנו וכאבנו לחלק מתהליך הבניין.
יום שני בבוקר הייתי בברית מילה, אבי הבן קצין ביחידה מובחרת הגיעה לברית ממש מתוך המרדף אחרי אותם חוטפים ובני עוולה, ובעוד המוהל מכין את כלי המילה אבי הבן חוטף עוד שיחת טלפון קצרה להעביר פקודות ללוחמים שבגיזרה, ושבכי התינוק נשמע בחלל האוויר וזעקת ברית קודש יוצאת מבעל המילה אני מבין שאת הברית הזאת שום מחבל לא יכול לנתק אפילו ע"י המעשה הנבזה והנפשע, כי את ברית הנצח בין עם ישראל לארצו ותורתו הקדושה שאויבנו מבקשים לנתקה, אמונתנו כי לתהליך בניננו אין באמת נסיגה תהדוף כל מבקש להרע.
כי את אותה הברית אנו מבקשים לממש בשבתנו בארצנו , למענה אנו מתמסרים ומכוחה אנו פועלים.
לכן ברגעים קשים הללו , נדע לעסוק בעיקר ולא בנושאים צדדיים ,נמשיך בתפילה בקשה ומעשים טובים ,אך הכל מתוך עוצמה וגבורה עם דגל ישראל העומד זקוף ומכריז כי עם ישראל חי.
הכותב הואראש מחלקת הדרכה של תנועת בני עקיבא