מכתב פתוח לראשי תנועת ש"ס.
בשבוע שעבר קיימתם עצרת במלאת אחד עשר חודש לפטירת מרן זצ"ל ולפי דבריכם נחלתם כישלון. כמות המשתתפים הייתה מועטה מכפי ששיערתם.
לא הייתי בעצרת. פשוט לא הוזמנתי. חלילה, איני מתכוון להזמנה באופן אישי, אלא להזמנה באופן ציבורי.
מרן היה פוסק הדור, הוא שייך לכולם. מרן אינו רק רב של קבוצה או מפלגה. מרן גילה אחריות כלפי כל רובדי האוכלוסייה במדינת ישראל וכלפי יהודי העולם. עליכם מוטלת החובה לאפשר לכל הדור להשתתף באזכרתו. היה עליכם להזמין הן לכינוס והן לרשימת הנואמים את רבני הישיבות החרדיות, החסידיות הליטאיות והספרדיות כאחד. ולצרף אליהם את רבני הציבור הדתי לאומי על כל גווניו. שהרי כך אמר רבנו זצ"ל "כולם תלמידים ובנים שלי. כולם אהובים כולם ברורים".
 |
|
(צילום: אופיר דרעי) הרב דוד מנחם
|
בעצרת לזכר מרן צריכים להיות כל רבותינו ה"ראשונים לציון" שחיים איתנו לאורך ימים טובים. איש בל ייעדר.
לעצרת כזו יש להזמין את כל האנשים שליוו את מרן בכל תחנות חייו. תלמידי חכמים ואנשי עמל, העוזרים והמסייעים. הרב היה גדול מאוד בכל תחנות חייו. האנשים שליוו אותו בתחנות חייו השונות אף הם גדולים הם.
כשאנו באים לכבד את זכר מרן אסור לנו לחשב חשבונות של קטנות, חשבונות של 'שמור לי ואשמור לך'. אם נחשב חשבונות של כבוד עצמי או של תועלתניות ונחליט את מי לקרב ומי לרחק הרי שנבזבז שולחנו של צדיק.
באסיפה שכזו צריכים הנואמים לבחון דבריהם ולהכינם הדק היטב היטב הדק. מפני כבוד מרן ומפני כבוד הציבור. אין זה המקום לדרשות בינוניות או לסתם הבעת רגשות. זכרו שהניסוח בגמרא לכינוס שכזה הוא "להושיב ישיבה על קברו". ישיבה היא מקום ללימוד ובירור ענייני תורה בין תלמידי חכמים ותלמידיהם.
הנושא המרכזי בעצרת שכזו צריך להיות תורתו של הרב ופעולתו הספרותית, האחריות הפסיקתית והחברתית, וכמובן סיפורים מחייו שיסופרו ביד אומן שיעורר את הלבבות.
דעו, כרגע עליכם מוטלת האחריות להנצחת זכרו בצורה הציבורית. לגבי הנצחת זכרו התורנית איננו צריכים לדאוג, היא תיעשה מאליה על ידי לומדי תורתו וכתביו לאורך ימים ושנים.
כה דברי אחיכם אוהבכם.
דוד מנחם.
הכותב הוא רב קהילת 'משכן יוסף' ירושלים.