"קרבה שנת השבע שנת השמיטה" ויישר רצים להם דתיים נחמדים שעדיין יש להם נקיפות מצפון על שלא היו ברוטשילד להפגין על מחיר הקוטג ושכירות הדירה, ומכריזים בקול תרועה רמה, אנחנו גם חברתיים סוציאליים הדואגים לזכויות הפרט, עובד הקבלן והמזכירה, כן אנחנו ממש בסדר, אנחנו לא רק מפגינים על גבעת מגרון החדשה יש לנו את שנת השמיטה שמבררת לנו כמה אנחנו ממש איתכם בכל המחאה נגד בעלי הממון והשררה.
ממש נראה שאפשר כבר לפצוח בדואט של צדק חברתי עולמי. אנו זוכים לקבל דרישת שלום חמה מבוגרי המחאה, שלא זכו להתברג בשום ארגון ומפלגה וכעת הם ממש מבסוטים בברלין, שם הצליחו להוזיל את יוקר המחייה וזוללים עוד מילקי להנאה. אבל דווקא אותם חברים מבולבלים עושים לנו שרות ממש לא רע ועוזרים לנו להיזכר על איזה צדק חברתי באמת מדברת השמיטה.
נכון, אנו שמחים בכל שאיפה של צדק שמופיעה, וכבר אמר על זה הרב קוק כי "אין אנו מצטערים אם תוכל איזה תכונה של צדק חברותי להיבנות בלא שום ניצוץ של הזכרה אלהית , מפני שאנחנו יודעים שעצם שאיפת הצדק, באיזה צורה שתהיה היא בעצמה ההשפעה האלהית היותר מאירה" אבל באותה נשימה מחובתנו לזכור כי גם אם "חיים וסואנים הם לשעתם החיים החברתיים.
דברים אלו נראים כמהלכים חברתיים מאוד רציניים וגדולים שמבקשים מוסר צדק ובעיקר משתמשים במילת הקסם של השנה "שוויון", אבל מחובתנו לזכור שכל מחשבה שדבר אין לה עם הרוממות הנצחית ומתעסקת רק עם סדרי החיים החומריים ותיקונם, אפילו אם יהיו בה תוכנים מוסריים ואורחות צדק ומישרים, סופה להתעכר, מפני קטנותה ומפני הזוהמא והסרחון שהחיים החומריים לקויים בהם בטבעם כשהם מנותקים מיסוד חיים נצחיים ותשוקתם.
סופה לרדוף אחרי ההנאות והריגושים הכי קטנים של החיים ולמכור את נשמתך, או במקרה שלנו את נשמתך סבתך בשביל להצליח לחיות קצת יותר בסבבה בלי יוקר המחייה.
אפשר לעשות הפגנות גדלות לתלות שלטים ולזעוק זעקות אבל בסוף בסוף מה גדולה היא הריקנות הנשארת בלב אחרי כל ההתרגשות הרבה של המלחמות והמהומות, כשאין בהם תכלית ניצחית.
מטרתה של השמיטה זה לא רק לדאוג למחייה של החלש בחברה, פעם בשבע שנים מגיעה השמיטה עוצרת את האדם מלעבוד את האדמה ואומרת: תן לאדמה לנוח ותפסיק לנצל.
נכון זה גם בשבילה אך בעיקר בשבילך, אתה שתפסיק להיות כזה נצלן , כי מי שבתחילתו מנצל את האדמה בסוף גם יבקש לנצל את האדם והסביבה, יבקש להעביד אותו בשבת בשם זכויות פרט וחברה פתוחה, וכן גם הם משלמים לו 200% זה עדיין ניצול של החלש שאין לו ברירה אלה לוותר על משפחתו ולשרת את הנצלן גם ביום המנוחה. הוא יבקש לנצל את החברה שכל הזמן תעשה רק מה שטוב לו ולמענו ולא ירגע עד שירגיש שניצל כל ריגוש וחוויה שקיימים על פני האדמה גם עם על הדרך הוא רמס עולם שלם של ערכים כבוד ומשפחה.
לאותו אדם או חברה שחושבים שהגיעו לעולם בעסקת הכל כלול והכל צריך להסתובב סביבם ללא הפוגה מגיעה השמיטה ואומרת יש כאן חזון הרבה יותר גדול ורחב של חברה אמיתית ערכית ומוסרית שמכח שנת השמיטה תדע גם לצאת להמשך הדרך, שרצון לחיים של "ועשיית היישר והטוב" עומדים במרכזה.
הכותב הוא ראש אגף הדרכה של תנועת הנוער בני עקיבא