מה כבר אפשר לכתוב ליום העצמאות? בדרך כלל אני אוהב להציג איזו "איפכא מסתברא", איזו עמדה יוצאת דופן ושונה מהמקובל. אבל ככל הנראה, כאשר מדובר ביחס למדינת ישראל, כל העמדות תפוסות. כל רעיון שניתן להעלות על הדעת כבר נהגה, נוסח ופורסם.
מה לא נאמר על המדינה? מדינת ישראל היא יסוד כסא ה' בעולם, ראשית צמיחת גאולתנו, התגשמות חזון הנביאים, ושלב בתיקון האוניברסאלי המשיחי של העולם כולו; היא מעשה שטן, יצירה של הסטרא אחרא, שמטרתה לנסות את ישראל האם ייגררו אחריה כמו אחר עבודה זרה, או יישארו נאמנים לה' ולתורה; היא חסרת כל משמעות דתית, ואינה אלא בעלת ערך לאומי-חילוני; היא הגשמת חזון הציונות; היא סופו של חזון הציונות; היא קטנה, חסרת אונים ותלויה בחסדיה של ארה"ב; היא מעצמה חזקה ורבת עוצמה, שהשפעתה פרוסה על פני העולם כולו; היא המקום הבטוח ביותר ליהודים בעולם; היא המקום בו נהרגו יהודים במספר הגדול ביותר מאז השואה, וקיומה נתון לאיום מתמיד; היא נלחמת בצורה המוסרית ביותר בעולם; היא אחראית לפשעי מלחמה ולפשעים נגד האנושות; היא הביאה ללימוד תורה בשיעור חסר תקדים; היא הביאה לחילון בשיעור חסר תקדים; היא מקום מצוין לחיות בו; היא מקום גרוע מאד לחיות בו; היא ימנית מדי, שמאלנית מדי, דתית מדי, חילונית מדי, שמרנית מדי, מתקדמת מדי; היא מאזנת בהצלחה ערכים שונים ומוצאת את שביל האמצע; היא מורכבת מאוכלוסיות שונות עם פערים עצומים, ללא מכנה משותף; היא מצליחה למזג אוכלוסיות שונות ולגשר על הפערים ביניהם; היא צועדת לקראת פריחה ושגשוג; היא צועדת לקראת אסון וחורבן; היא תופעה על טבעית; היא תופעה טבעית לחלוטין; היא גילוי של יד ה'; היא מעשה ידי אדם; היא אור לגויים; היא מושחתת ורקובה; היא הדבר הכי טוב שקרה לעם ישראל באלפיים השנה האחרונות; היא הדבר הכי גרוע שקרה לעם ישראל באלפיים השנה האחרונות; היא הדבר הכי חסר משמעות שקרה לעם ישראל באלפיים השנה האחרונות; היא זמנית; היא נצחית. היא...
ומה שיותר מעניין הוא, שלא רק שכל הדעות הללו כבר נהגו ונאמרו, אלא שכולן (או כמעט כולן) נכונות במידה זו או אחרת. בכל עמדה יש משהו מהאמת, ויש ראיות המבססות אותה, והוגי דעות התומכים בה.
מה זה אומר? שמדינת ישראל היא מציאות מורכבת. אני לא אוהב להשתמש בביטוי הזה, "מציאות מורכבת", כי יותר מדי פעמים הוא משמש כתירוץ לרדידות, פשרנות, בינוניות וחוסר הכרעה. גרוע מזה, הוא משמש ככלי בידי גישות פוסט-מודרניות, כדי לערער כל טענה לאמת וערכים מוחלטים, ולזרוע יאוש, בלבול ואדישות. אבל העובדה שאני לא אוהב את זה, לא משנה את המציאות, והמציאות כאמור היא אכן מורכבת. זה לא אומר שכולם צודקים או טועים באותה מידה, או שהאמת נמצאת בהכרח איפשהו באמצע, או שאין אמת בכלל וכל אחד יעשה מה שבא לו. יכול בהחלט להיות, שדווקא עמדה רדיקאלית מסוימת היא היותר נכונה, והיא צריכה לקבל משקל מועדף; אבל מי שתומך בעמדה הזו, צריך להתייחס ולהגיב גם לטענות של העמדות האחרות, אם הוא רוצה להיות רציני ולהשפיע.
במובן מסוים, מדינת ישראל היא מיקרו-קוסמוס של העולם כולו; גם העולם הוא טוב מאד ורע מאד, יצירה אלוקית ומעשה שטן; חושך, אור וערפל משמשים בו בערבוביה. אבל לטוב ולרע אנחנו חיים בו, וכך גם במדינת ישראל. אפשר לאהוב את זה, אפשר לשנוא את זה, ואפשר גם להיות אדישים. מה שחשוב הוא לא להפסיק לחשוב, לברר ולפעול - ולהתפלל שנזכה לעשות תמיד את הטוב בעיני ה'.