אל אחי ורעי ראשי הישיבות,רבני קהילות, מנהלי מוסדות וארגונים. בני הציונות הדתית התומכים בבית היהודי אבל לא משמיעים את קולם.
בעקבות הוויכוח המר סביב התנהלותה של הבית היהודי בענייני חקיקה בתחומי דת ומדינה והליכתו של ח"כ שטבון למפלגת יחד ישנה תופעה רחבה של "ישיבה על הגדר". מנהיגים רוחניים,מנהיגי ציבור ואנשי שטח מעדיפים שלא להתערב כלל בעשייה לקראת הבחירות.
הם אומרים לנו: "אכן אנחנו עם הבית היהודי, אבל למה לריב עם חברים המתנגדים לכך, למה לפתוח חזית, אני אומנם בעד אבל אינני יכול לתמוך בגלוי מכיוון שאינני מרוצה מהתנהלות כזו או אחרת, וכו' וכו'"
אז רציתי לספר לכם שהשטח אף פעם לא נשאר פנוי. במגזר הערבי ישנה בשורה חדשה: כל המפלגות הערביות הצליחו להתאחד לכדי רשימה אחת, למרות הבדלים אידאולוגים גדולים בניהם. דבר שהולך כנראה,ל הגדיל את אחוז ההצבעה במגזר. לעומת זאת,דווקא במגזר היהודי ישנה תחושה של אדישות וחוסר אכפתיות, הרי "כולם אותו דבר" אומרים אנשים רבים המתקשים לגמור את החודש.
מחקר מעניין פורסם השבוע בעולם קטן המגלה שאחוז ההצבעה הנמוך ביותר קיים בערי השדה ובעיירות הפיתוח. דווקא באזורים בהם מתגוררים אנשים בעלי הכנסה גבוהה אחוז ההצבעה גבוהה יותר. ועוד לא הזכרתי את וי 15 העובדת בשטח במרץ רב.
שתי תופעות אלו עלולות לגרום לכך שאנחנו נתעורר בעוד שבועיים למציאות שבה יש לנו ממשלת שמאל. הן מבחינה מדינית והן מבחינה דתית וחברתית.
אנחנו מתווכחים בנינו על חוק הגיור או חוק הגיוס, על גודל כיפתו של בנט או נפגעים מג'ינגל זה או אחר ושוכחים את התמונה הגדולה, או שלא מודעים לה.
אינני צריך לספר לכם, ראשי ומנהלי הארגונים ומוסדות עד כמה היו נציגינו בכנסת קשובים לנו, עד כמה הם פעלו ופתחו דלתות ביורוקרטיות שונות,עד כמה הם דאגו לתקציבים משמעותיים על מנת שנמשיך ונפתח את הגרעינים התורניים והחברתיים, את מרכזי העמקה לחינוך יהודי, את הישיבות הגבוהות הציוניות וישיבות ההסדר, את המדרשות ואת התרבות התורנית. אינני צריך לספר לכם כמה מועדוניות רווחה ומיזמים נפלאים בתחומי החינוך והמשפחה, הצלחנו כולנו לפתח ולטפח בזכות הסיוע של הנציגים הנאמנים שלנו.
עד כמה נעשתה פריצת דרך עצומה במינוי רבנים בני הציונות הדתית בערים ובישובים, רבנים שיכולים לשנות את השיח ואת היחס לתורה ולמצוות בקהלים רחבים. ועוד ועוד.
ושלא לדבר כמובן על העמידה האיתנה בנושאים המדיניים, שחרור מחבלים ועל העשייה העצומה הסיעה כולה בהובלת השרים: נפתלי ,אורי אריאל ואורי אורבך ז"ל בתחומי החברה, הדיור והכלכלה.
והיום, במקום שנהיה אנחנו השליחים שלהם בכל אתר ואתר, במקום שנתגאה במה שנעשה - הם נזקקים לחזר על פתחינו ולבקש עזרה ופעמים רבות אינם נענים בהתלהבות הראויה.
נכון, היו פה ושם התנהלויות לא נכונות או לא ראויות בעניין זה או אחר,אולי לא תמיד כל אחד החזיר טלפון ונתן את היחס לו היינו מצפים. אולי לא כל אחד אמר את המשפט הראוי, על פי דעתנו.
אבל האם בגלל זה "נשב על הגדר" וניתן לגופי שמאל מובהקים להשתלט על המרחב הציבורי ובסופו של דבר, לנצח בבחירות?
ההבדל בין הפסד לניצחון תלוי באחוז ההצבעה במקומות בהם אנחנו פרוסים ומשפיעים, בדימונה ובערד, בקריית שמונה ובנהריה. בטבריה ובעפולה, ברמת עמידר ובשכונת התקווה.
עוד לא מאוחר, זה הזמן להתגייס כולנו כאחד למען הצלחתו של הבית היהודי הגדול, כי הבחירה היא לא בין "יחד" ל"בית היהודי" אלא בין ממשלת ימין עם בית יהודי גדול לבין ממשלת שמאל.