אתמול, ערב ההכרעה על דרכה של הבית היהודי, שלחו חברי הכנסת של הבית היהודי מכתב לחברי הכנסת של תקומה בקריאה לאחדות. להלן ניתוח אפשרי ותגובה לחלקיו השונים של מכתב האחדות כשהניתוח והתגובה מובאים בסוגריים.
"הבחירות הקרובות יכולות להביא את הבית היהודי לעמדת השפעה שטרם נראתה בעבר" [נכון מאוד].
"זו אינה אמירה פוליטית [זו בהחלט אמירה פוליטית ואין מה להתבייש בה], זו אמירה שיכולה לקבוע את גבולות ארצנו, את היחס למונח 'מדינה יהודית', את ניפוץ תקרת הזכוכית של חובשי הכיפה וחובשי כיפת השמים של מדינת ישראל" [נכון מאוד].
נכון, גוונים שונים לציונות הדתית. אך כולם, כל הגוונים, נמצאים בבית היהודי גם כיום" [נכון שכולם נמצאים אך לא באופן יחסי למשקלם בציונות הדתית. תקומה מייצגת קו חרד"לי/תורני לגיטימי וגם בתוך הבית היהודי יש ייצוג לקו זה והנה לנו כמחצית מהרשימה המייצגת למעשה את המיעוט. וכמה מייצגים את הרוב הדומם של הציונות הדתית הקלאסית? וכמה, אם בכלל, את האגף הפתוח והמשלב יותר? ניתן לזהות אחד בלבד שהיה מוכן לומר את הדברים בקול. הגוונים, אם כן, לא מיוצגים כראוי]
"לאורך כל הקדנציה האחרונה, פעלנו במשותף בצורה מעוררת התפעלות. היינו הסיעה המאוחדת, המלוכדת והיעילה ביותר מבין כל סיעות הכנסת. תמיד ידענו להשאיר את המחלוקות לליבון בתוך הבית וללכד שורות ביציאה מול שאר הסיעות ומול הציבור" [זהו ניסיון לטאטא את הזיכרון הקבוצתי מתחת לשטיח בשם האחדות. האם התיאור הזה כולל גם את הבחירות לרבנות הראשית שבהן אורי אריאל פעל בגלוי כנגד בחירת הרב סתיו? או אולי את הבחירות המקומיות והפיצולים בכמה מקומות דוגמת הר חברון? ואולי בסוגיות שעלו בתחום דת ומדינה או בנוגע למעמד הרבנים והתערבותם? זהו ניסיון להדחיק את האפשרות הכמעט וודאית שגם בכנסת הבאה המפלגה תמצא את עצמה שוב ושוב בפני מחלוקות בסוגיות שונות]
"נטישתכם את הספינה, בין אם תפגע בבית היהודי או שלא, אינה מוסיפה דבר לציונות הדתית, לא תוסיף קולות כי אם יכולה לבזבז אותם. היא מסוכנת, ומיותרת " [נכון, ראוי שלא לבזבז קולות אך זו לא ההערכה והאפשרות היחידה. ייתכן שפילוג כזה יביא לקולות רבים שלא יתמכו בבית היהודי ללא הפילוג מתקומה. יש בוחרים לא מעטים שדווקא תקומה ושריון מועמדיה מרחיק אותם מהמפלגה. אם ריצה עם אלי ישי רלוונטית, למה שזה לא יקרה? אם זה סתם ספין להעלות מחיר, מה האופציות של תקומה שצריך להיכנע להם?].
"על השולחן נמצאת הצעה שמאפשרת לכם להיכנס לרשימה בדרך שאיננה פריימריס. זוהי אינה הצעה קלה. היינו מעדיפים שתתמודדו כמונו בפריימריס." [איזה נימוס בשם האחדות. אז אומר במקומכם קצת יותר חזק: אנחנו נוציא מאות אלפי שקלים כשעוד בקושי הספקנו להחזיר את חובות הפריימריז הקודמים אבל אתם תשבו ביציע ותסתכלו על הפריימריז בבחינת 'ישחקו הנערים לפנינו'. זה לא הוגן אבל אנחנו כותבים זאת בגלל שרוב הציונות הדתית עובד את אליל "האחדות"]
"הרב אלי, שחתום אף הוא על הקריאה כאן, עשה את הצעד ויעמיד את עצמו להכרעת הציבור בפריימריס של הבית היהודי". [זהו? זה מה שיש לכם לומר? הנה אפשרות אחרת: כל הכבוד לו על הצעד האמיץ. מה שחשוב יותר זה שהוא משמיט את הבסיס לכל הטיעונים המופרכים שלכם על זמן מפקד קצר, הבדלים אידיאולוגיים וכיוצא באלה. אם הוא יכול להתמודד, מדוע אורית סטרוק ועוד יותר אורי אריאל שיש להם חשיפה ציבורית גבוהה לא יכולים לפקוד תומכים ולהתמודד?]
"אבל במצב שנוצר, הסכמנו, לא בלב קל, להצעת יו"ר המפלגה. לא נקבל הצעה אחרת, ואין סיבה להצעה אחרת מכיוון שהצעה זו משאירה אי"ה את כל חברי תקומה בכנסת הבאה" [זאת אומרת, אנחנו נותנים לכם שלושה מקומות ובכך מצמצמים את אפשרויות ההתמודדות והבחירה באופן דרמטי למועמדים רבים וטובים, שלא לדבר על כך שחלק מאתנו ימצא את עצמו בוודאות מחוץ לכנסת הבאה בגלל הכניעה לסחטנות שלכם. אני מכיר מועמדים מצוינים שמתלבטים בדיוק בגלל נקודה זו של צמצום המקומות הפנויים בגלל השריון לתקומה].
לסיכום: בפעם השישית בחמש עשרה שנים תרכב תקומה, מפלגה שמעולם לא העמידה את עצמה למבחן הציבור לבדה, על גבם של אחרים. אלא שבכל הפעמים הקודמות המצב הפוליטי האלקטוראלי לא היה כל כך ברור ומבטיח. עתה, לרבים מהבוחרים לא מובן מדוע מפלגה מצליחה בתנופה זקוקה לכניעה הזאת לסחטנות. מדוע "אחדות" היא מוצר שנמצא כביכול בידי תקומה? ומה לגבי האחריות שלהם ליצירת האחדות באמצעות ויתורים על מקומות מעבר לכוחם?