במקרה (וזה קורה במשפחות הכי טובות) ונאלצת להגיע למגרש הרוסים בירושלים כדי לשחרר קטין ממעצר משטרתי ( אם ביבי לא עושה כלום , אז הנוער מרגיש חובה אזרחית להפגין) הרי לך מדריך למשתמש, עצות מועילות ותיק-גב, כמו שאומרת דורה הקטנה, שמאד יושיעו אותך בעת צרה. לגזור ולשמור, ולהדביק על המקרר.
במגרש הרוסים- אין רוסים. יש שם כמה צריחים וכיפות שמזכירים את מוסקבה, אבל רוסים אין שם. מה שכן, ההרגשה שאתה ברוסיה- די מוחשית שם. כמו ביהודה ושומרון כל פיסת אדמה שם שייכת לממסד אחר. האדמה - לעירייה, ולכן אין שם פחי זבל, וכל הפסולת מקבלת את פניך ליד תא המעצר. אין שם מקום המתנה לאזרחים המסכנים שבאים לשחרר קטין, "כי אין לשב"ס מספיק מקום" אמר לי ההוא מהשב"ס. תא המעצר, אם כן ,שייך לשב"ס. שב"ס, למען הסר ספק- הוא לא משטרה. המשטרה- לה יש מתחם אחר, אבל המתחם נמצא בשיפוצים. זה קצת נשמע מבלבל, אבל זה מה שיש במדינת ישראל המתחדשת. אמנם השוטרים והחוקרים, כולל חוקרות הנוער, הם מאד ישראליים, לא נראים ולא מתנהגים כמו הק.ג.ב בסרטי ג'יימס בונד, אבל בגלל הישראליות הכל כך מוכרת הזו, גם הביורוקרטיה כל כך נראית- ישראלית .
ובכן הרשימה:
נעלי ספורט: מתחם מגרש הרוסים עובר שפוצים. לא נוח להסתובב שם בקפקפים או נעלי עקב, כשהמקום נראה כמו אתר בניה ויש חשש שתיפול לתוך איזו מהמורה. כמו כן, למרות שבאופן טבעי כל אחד מגיע לכניסה הראשית של מגרש הרוסים, לש.ג. בבוטקה, אך כדי להגיע לקצין חוקר עליו לחזור אחורנית, לעשות סבוב שמקיף את כל המתחם עד לרחוב הלני המלכה או החבצלת מול בנק טפחות ומשם להיכנס בעצם למגרש הרוסים מהצד השני לרשויות החקירה. אלא אם כן אתה ישישה, תשושה ורחמי הש.ג. נכמרים עליך, והוא מוכן להעביר אותך בדרך המלך הישרה והקצרה למשרד החוקר. תודה רבה לבחור הנחמד- זה מה שקרה לי.
שמשיה לקיץמטריה לגשם. כסא מתקפל.
מכיוון שזמן ההמתנה לשחרור הדרדק המפגין נע בין שלוש לארבע שעות, ומחוץ לתא המעצר אין סככה, אין ספסלים, אין מתחם להמתנה, כדי שלא תתמוטט, הבא אתך כסא מתקפל ושמשיה נגד חום או מטריה נגד גשם בחורף. ושוב תודה לש.ג. הנחמד שהרשה לי להמתין אצלו בבודקה המוצל והממוזג, ולבסוף אמר לי בנחמדות:" לא רק שאני נותן לך לחכות פה, את גם מפריעה לי?" (זה בגלל שבקשתי ממנו לאפשר לעוד מסכנים לעשות קיצור דרך) אז סליחה חמוד!
אוכל ושתייה. נו, זה ברור. אם ממתינים כל כך הרבה שעות ואין שם לא קיוסק, לא מזנון ולא מכולת, יש סיכוי סביר שתגווע ברעב או בצמא, וגם הדרדק שתשחרר יצא מבית המעצר גווע מרעב. כדאי שיהיה לך אוכל ושתייה באמתחתך.
תשבצים או חומר קריאה , זמן פנוי של 3-4 שעות מינימום וטונות של סבלנות. לא כל אחד , כמוני, מוצא לנכון לפטפט עם הש.ג. או עם איזה סיני מסכן דובר אנגלית, סטודנט שבא לשחרר את חבר שלו, ואין לו עם מי לדבר, אחרי שכיתת את רגליו לשער שכם הלוך וחזור.
דפדפת או קלסר . יש הרבה פרוטוקולים והרבה החלטות. כדאי שכל החומר יהיה כבר באמתחתך ממשרד עורכי הדין שטפלו בך. כי זאת לדעת, המערכת הממוחשבת המשטרתית לא מחוברת למסוף בתי המשפט. אין להם גם דואר אלקטרוני ולא רשת אינטרנט. זוהי מערכת סגורה, אולי לצרכי בטחון, ואין סיכוי שצ'יק צ'ק ישלחו חומר מפה לשם ביעילות ובמהירות. מזל שיש להם פקס. לכן הצטייד בהקדם בכל החומר. ותודה לקצין שעשה מהר טלפון וסידר לי את העניינים. תודה!
ת.ז. וחשבון בנק ללא מינוס, כי אתה הולךכת לחתום ערבות.
ווליום או רגיעון תוצרת 'הדס' של קופ"ח. ממש נצרך. כי למה עצרו את הקטין שבאת לשחרר? אומרת לך החוקרת : כי הוא ..ופה היא אומרת כיצד הנער המסכן שאתה מכיר|ה מילדות פגע בשוטר. לא משנה שמתברר שקודם השוטר הרביץ לו, אבל רגע: איפה כל משליכי הצינורות, הסלעים, האבנים בכניסה לפסגת זאב, שקדמו את שוטרי משטרת ישראל בבואם לעשות סדר במתחם הרכבת הק{ל}לה? הללו, שרפו, שברו, שבשו, זרקו אבנים, והלכו בנחת הביתה, כל אחד לביתו הלא חוקי בשועפט או בית חנינא.
תביאו ווליום- או כדור להורדת הלחץ דם. הרי אתם גם תסיעו את הילד הביתה.
ואת כל זה כתבתי, כי ההוא מהשב"ס אמר לי:
'מה שקורה זה שכולם מתלוננים, הולכים הביתה ושוכחים. בבקשה, תכתבו על זה, תתלוננו".
אז כתבתי.