למה עובד הסופרמרקט שרוצה לקנות סיגריות עוקף את התור וניגש מיד לקופאית? כי הוא יכול. ולמה החרדים לא משרתים בצבא? מאותה סיבה. השירות הצבאי הוא לא נוח, הוא מאתגר מבחינה רוחנית, הוא עלול לפרוץ את חומותיה של החברה החרדית המסתגרת. אבל כך גם שהות ממושכת בבית חולים חילוני. ובכל זאת החרדים גודשים את בתי החולים, כי אין להם ברירה. הם לא משרתים בצבא, כי יש להם ברירה. לצערנו, המצב הזה אינו עומד להשתנות.
ההשתמטות מהצבא ראשיתה במאבק מוצדק לשיקום עולם התורה שלאחר השואה, המשכה בשיקולי נוחות רוחנית, ובאחריתה הפכה לחלק מהדנ"א החרדי. לצד הציות העיוור ל"גדוילים", הלימוד הרצוף בישיבה מגיל 18 ואילך הפך לעיקר האמונה השני שהוסיפו החרדים ליהדות. לכן אני חושש ששום חוק לא יצליח לגייס אותם. עדיף למשוך אותם לצבא בטוב מאשר לאיים עליהם ברע.
כל הצהרה על גיוס החרדים פותחת בהסתייגות: "ברור שצריך לשחרר מהצבא כמה מאות לומדים מצטיינים, שבאמת יושבים ולומדים כל היום". ואני אומר: למה? מבחינה מעשית, אכן אינני מאמין שנצליח לגייס אותם. אבל מבחינה ערכית עקרונית, לא שמעתי שלומדים מצטיינים פטורים מקיום מצוות. לימוד תורה הוא ערך עליון בעולמנו הרוחני; ובכל זאת, תלמידי חכמים מפסיקים את לימודם כדי להניח תפילין ולהתפלל (שולחן ערוך או"ח ק"ו, ג). ובכן, יפסיקו מלימודם גם למען מלחמת מצווה.
יש אומרים שהשנים הללו קריטיות במיוחד להתפתחותם של תלמידי חכמים. כשהיו אומרים לרב יהודה עמיטל זצ"ל שבגלל סיבה זו לא יוכלו לצמוח גדולי תורה בישיבות ההסדר, הוא היה משיב: חברים שלי נתנו בזמן השואה חמש שנים לנאצים, ובכל זאת הפכו לגדולי תורה. האם תלמיד חכם שנותן שנה וחצי לצה"ל (להבדיל) לא יוכל להגיע למעלה דומה?
החרדים אומרים: גם ספורטאים מצטיינים מקבלים פטור משירות צבאי. זה לא נכון: "ספורטאים מצטיינים" משרתים בצבא (אמנם בתנאים מקילים). אכן, בכל שנה יש כמה "ספורטאים עילויים" בודדים שהצבא מסכים לדחות את שירותם. אף שמדובר במספר זעום, אני לא מתלהב מהנוהל הזה. אבל צריך להודות שיש בו היגיון, שהרי ספורטאים מגיעים לשיאם בערך בגיל עשרים. תלמידי חכמים, לעומתם, מגיעים לשיאם ארבעים שנה מאוחר יותר. מלבד זאת, עקרונות הספורט אינם מחייבים שירות צבאי, בעוד עקרונות התורה מצווים על כך.
מבחינה מעשית, אי אפשר יהיה לגייס את החרדים בכפייה. באמצעים אחרים יהיה אפשר לגייס כנראה חלק מהחרדים - ודאי שלא את כולם. אך התביעה המוסרית צריכה להישמע בקול צלול, ואיש אינו פטור ממנה: "האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה?!" (במדבר ל"ב, ו).
המאמר המלא עומד להתפרסם בסוף השבוע בעיתון "מקור ראשון".