מצבו הבריאותי המדרדר של אריאל שרון העיר מתרדמתהּ שאלה ישנה; האם ראוי ונכון להתפלל לרפואתו של אדם שהיטיב לנו בצעירותו והזיק לנו בזקנותו? - הקולות שנשמעו אז, לפני שמונה שנים, כשראש הממשלה לקה בשבץ מוחי פתאומי, דומים לקולות שנשמעים גם היום. רב אחד אומר שאין כל טעם להתפלל שיחזור להכרה, שכן זו תהא אומללה ורבת סבל; רב אחר סובר שמספיק להתפלל שישוב בתשובה לפני שהוא מוסר את נשמתו לבוראו; רב שלישי אומר שדווקא צריך להתפלל לרפואתו, אבל רק כאדם פרטי ולא כראש ממשלה. עוד לא נשמעה דעתו של רב המציע להתפלל שאריאל שרון ייגאל מייסוריו, מה שכבר הוצע לעשות ביחס לרב אלישיב. זה אומר בכה וזה אומר בכה והעם נותר מבולבל.
וכאן ראוי להעיר שלוש הערות קצרות.
ראשית, נקודת האור. אנחנו כבר בעיצומו של החורף, ב"ה. ארץ ישראל צמאה למים, הרבה מים, אבל לבקש על הגשמים התחלנו רק ב-ז' במרחשוון, כמה שבועות לאחר תחילת העונה הרלוונטית. מדוע? מפני עולי הרגלים שהיו חוזרים לארצם לאחר חג הסוכות. העם היושב בציון לא התחיל לבקש על הגשם עד שאחרון העולים לא נכנס לסלון ביתו החם. בתוך ההלכה הזו, שנוהגת עד היום, אלפי שנים לאחר שאחרון העולים כבר הגיע, מובלעת אמירה בדבר כוחה של התפילה, אותה אמירה שמובלעת גם בדברי כל השואלים והמשיבים בעניין שרון. לתפילה יש ערך ויש בכוחה לשנות את המציאות. הבה נאמץ את הגישה הזו גם לתפילות קטנות של יום חולין.
שנית, אין לחשוד שמדובר במחלוקת פוליטית-אידאולוגית שתופסת טרמפ על התאולוגיה. חס מלומר זאת. האמת היא, כפי שאמר הרב אבינר לתלמידיו כבר אז, שיש פה פנים לכאן ולכאן; זו סוגיה מורכבת שבה יש סברות טובות לכל צד זו. לא שאלה של שחור או לבן, יש בה הרבה בורדו ולכן יש מחלוקת בין תלמידי החכמים. מאחורי הוויכוח ה'כמו-הלכתי' מסתתרות מחלוקות של תפיסת עולם ושל עמדות ביחס למציאות ואופן תיקונה. ייתמו חטאים או ייתמו חוטאים, למשל. מה שמביא אותי להערה השלישית.
השאלה האם להתפלל לרפואתו של שרון, לשבת בחישוק שפתיים, להתפלל שייגאל מייסוריו או דווקא שיחיה וימשיך לסבול על פשעיו - כפי שהציעו כמה טוקבקיסטים - אינה ניתנת לפתרון הלכתי טהור. לא מלוא כל הארץ הלכה. על אף שההלכה היא עמוד השדרה של היהדות האורתודוקסית, לפעמים ההלכה ממלאת פיה מים ומותירה לכל אדם להחליט מה נכון מתוך חכמתו, ניסיונו והשקפת עולמו. יש שאלות שהיא לא מבקשת לענות עליהן, זו אחת מהן. לכן "להתפלל או לא להתפלל", זו לא השאלה. השאלה האמתית היא איך מבהירים לציבור החשוף לתופעת שו"ת-המסרונים (sms), שיש גם שאלות שהן לא-הלכתיות, שאלות שלפוסקים אין מה לומר בהן מעצם טבען. את השאלה הזו כדאי שלא להשאיר בתרדמת, גם לא לענות עליה בשו"ת-מסרונים.
הכותב הוא רב בקהילה בחו"ל, ראש כולל "תורה מציון", מורה למדעים ובעל הבלוג "בלוגין שאובין"