ישנה הסכמה ציבורית לא כתובה, בשעת מלחמה בשעת מאבקים חיצוניים לא פותחים חזית פנימית. בשעת מלחמה צריך לחזק את האחדות והסולידריות הפנימית ולא לפגוע בחוסן הלאומי. בשעת מלחמה לא מחוקקים חוקים שנויים במחלוקת, וכפי הנראה היום, בוועדת החוקה מתכונים להפר את הכלל הבלתי כתוב הזה. ועדת החוקה מתכנסת היום כדי להצביע על חוק הגיור כהכנה לקריאה שניה ושלישית.
האמת שכשאני מעלה את הטענה הזו ביחס לחוק הגיור שמנסים לקדם עכשיו אני שואל את עצמי , רגע, אתה לא טוען את זה בגלל שזה לטובתך? זה לא עוד תירוץ כדי לדחות את ההצבעה על חוק הגיור?
אבל אם נעשה את החשבון הפוליטי נראה שיש כאן מי שמנצל את הסולידריות הציבורית כדי להעביר את החוק. מי שמנסה להעביר את החוק יודע שהבית היהודי לא יהיו מסוגלים לפרוש מהממשלה בשעת מלחמה בגלל חוק הגיור.
בואו נעצור את החשבונות הפוליטיים ואת הרווחים שכל אחד יכול להפיק , ונתרכז במשימה העיקרית שעומדת לפתחנו אחדות הציבור בישראל כנגד האויבים החיצוניים שמעוניינים לפגוע בנו.
בעקבות הדיון שאמור להיערך היום בחוק הגיור פנינו, אנשי 'עין פקוחה' בפניה נרגשת אל יו"ר ארגון רבני צהר הרב דוד סתיו, בתקוה שמתוך אחריות ציבורית הוא יפעל למניעת יצירת חזית פנימית.
אני מביא לפניכם את הדברים שכתבתי לו:
שלום וברכה לכבוד הרב.
רציתי להעלות בפניך מהרהורי ליבי בימים אלו.
ימים אלו ימי מלחמה הם, כבר חודש ימים עבר מאז אותה חטיפה נוראה שבה נחטפו גיל -עד, איל ונפתלי הי"ד.
חודש שבו ביחד עם כל עם ישראל עברנו גלגולים, אחווה וקרבה וגם גילויים של ריחוק וטינה פנימית שמתפרצת ברגעי משבר.
ובתוך כל זה יודעים ומרגישים בתוכנו שבסופו של דבר עם אחד אנחנו, "כולנו בני איש אחד נחנו" וכפי שמתבטא בפרשת השבוע "אלף למטה אלף למטה לכל מטות ישראל תשלחו לצבא" "האחיכם יצאו למלחמה ואתם תשבו פה". ועל אף כל הוויכוחים, המחלוקות, והמריבות, "על כל פשעים מכסה אהבה".
ובתוך כל זה בעוד אנחנו כולנו נתונים המלחמה חיצונית, האם יש מקום לעורר מלחמה פנימית?
נודע לנו שהיום יום ב' תדון ועדת החוקה בחוק הגיור של חה"כ אלעזר שטרן, גלוי וידוע לכולם שחוק זה נתון במחלוקת ציבורית עזה בתוך הציבור הדתי לאומי. יש המצדדים בו בטענה של אחריות לאומית 'סכנת התבוללות' ויש המתנגדים מכח ההלכה ושמירת הצביון היהודי. כידוע אנחנו משתייכים למתנגדי החוק. ואילו ארגונכם ארגון רבני צוהר היה שותף להצעת החוק.
כידוע לכבוד הרב במשך החודשים האחרונים נעשו מאמצי תיווך על ידי הרב חיים דרוקמן, עד היום מאמצים אלו לא נשאו פרי. המחלוקת עדיין בעינה, יש כאן ויכוח מהותי ועמוק, אבל, עכשיו זה לא הזמן המתאים, לדעתי זה לא ראוי, אין מקום בימים של מאבק חיצוני מול אויבים להוסיף ולעורר מאבק פנימי, ויש בכך משום שבירת החוסן הלאומי, לא מחוקקים חוקים שנתונים במחלוקת תחת אש.
האם לדעת כבוד הרב יש מקום לכך בימים אלו? האם לא ראוי בימים אלו להמנע מלעורר מחלוקת פנימית?
אין לנו ספק שאם ארגון רבני צהר יתנגד לכך שהחוק יעבור בימים אלו הצעת החוק לא תקודם.
על כן אנו פונים אליכם בבקשה, מנעו מחלוקת פנימית בימים אלו.
הכותב הוא מנהל אתר 'עין פקוחה'